לוג ללא ליגלוגים!

מנסה להתקדם באימונים ובתזונה עם הרבה אופטימיות וחיזוקים חיוביים :)

  1. אני=]
    נתונים פיזיים, נכון ל9.10.19
    גיל: 22.10
    גובה: 157
    משקל: 53.3


    אז הייתה לי הפרעת אכילה מסוג אנורקסיה נרבוזה.
    מסתבר שזה היה די רציני, ולפני כ4 וחצי שנים הייתי מאושפזת, ובלה בלה בלה. לא מעניין חח.
    מאז שיצאתי היו לי הרבה עליות ומורדות, כולן היו בליווי דיאטני ונפשי של צוות מקצועי ומהמם מטעם המחלקה בה התאשפזתי.
    ובכל זאת הגעתי למצבים שהייתי אוכלת במשך תקופות ארוכות כ1,000 קל' ביום + עושה מלא אירובי במטרה לרדת במשקל...
    והמשקל. לא. היה. זז.
    זה פחד אימים לחשוב שאצטרך לאכול ככ מעט לשארית חיי, כאשר האלטרנטיבה האחרת היא להעלות בקלוריות ולהשמין כמו דג אבו-נפחא.
    אבל בעזרת כמה אנשים טובים (רבים מהח'ברה כאן בפורום כלולים בתוכם:)) הצלחתי לחשב מסלול מחדש.
    המטרה שלי, שתמיד נטתה להיות בסגנון: "להגיע למשקל המקורי שלי: 2.400!" השתנתה לכיוון של- "להיות בריאה, ולא היסטרית בנוגע למספר הדבילי ההוא שרשום על המשטח הקר וחסר החיים שמחשב בסך הכל את כח הגרביטציה שהגוף שלי מפעיל כלפי ליבת כדור הארץ!!!" (לוקחת אוויר.)

    אז ישבתי עם עצמי, ועם הניטרלי העלוב שלי, וניסיתי לנסח לעצמי מה אני באמת באמת רוצה מעצמי בכל התהליך הזה. מהי פסגת שאיפותיי ורצונותיי.
    והרי התוצאה לפניכם:


    מטרת-על:
    להגיע לניטרלי של 1,800!

    (כן, כן!)

    מטרות קטנות:
    * להגדיל את ההכנסה הקלורית שלי בהדרגה.
    * לא לפחד, או לפחות להשלים עם עליה אפשרית במשקל.
    * להתאמן באופן כזה שהעלייה במשקל תהיה בעיקרה במסת שריר.
    * ליהנות מתופעות הלוואי של התהליך, שכוללות: גוף חטוב ובריא, נפש בריאה, יד חופשית יותר באכילה, רמות אנרגיה גבוהות.

    סימני דרך:
    * לזכור שככל שמסת השריר שלי תהיה גדולה יותר, כך גם הניטרלי הקלורי שלי יגדל!
    * לזכור שאני תמיד יכולה לרדת במשקל אם המראה לא ימצא חן בעיני.
    * לזכור שממילא ככל שאעלה במשקל (במסת שריר!) אני אראה טוב יותר ואחיה טוב יותר.
    * לזכור שככל שאעלה את הקלוריות, ואגיע למצב של תקיעות במשקל, נניח, אתקע ב2,000 קל' (!? חחחח כשאני מפנטזת בהגזמה....) אני אוכל אשכרה לרדת במשקל מאכילת 1,500!!! שזה עדיין המוווןןןןןןןן קלוריות!!!! ואני אשכרה ארד במשקל!!! פסיכי לגמרי!!! חלום הזויייי!!!!

    מכשולים צפויים:
    * בגדול - הפרעת האכילה. שכוללת בין היתר יכולת מופלאה לפתור בעיות שונות על ידי הרעבה עצמית.
    * חרדה מעליה במשקל - זה אשכרה יכול לחרבש לי הכל. וכבר חירבש לי מספר נסיונות להתחיל את התהליך.
    * חוסר מחוייבות לתהליך נקי ומסודר - פיקשושים בחישובים, אכילת יתר מוגזמת, "מסה מלוכלכת". או, להבדיל, צימצומים באכילה (לחשוב שאני אוכלת 1800 כשלמעשה אני אוכלת רק 1600...)
    * ליקויי בשגרת האימונים בעקבות לחץ בלימודים או חוסר מוטיבציה להתאמן.
    * סביבה לא תומכת - הערה כמו "השמנת", יכולה לגמור אותי. ולאמא שלי אין ממש טאקט בעניין.


    (חשוב לי לציין שהפרעת אכילה זה לא משהו שנעלם ככ מהר. אמנם אני במשקל תקין כבר 4 שנים, אבל עדיין מתמודדת איתה יום-יום. היא באה לידי ביטויי בכל מני היבטים שונים, החל בהשפעה ישירה על מצבי רוח וכלה ביכולת להתמודד עם לחצים חריגים ורגשות שליליים.)

    אז זהו בינתיים. אני יוצאת לדרך, ומאחלת לעצמי בהצלחה! :s85:
    אעדכן פה את שגרת האימונים המשמימה שלי, ואשתדל לעמוד ביעדי התזונה שאציב לעצמי - שמבחינתי זה האתגר האמיתי!!
    20% עבודה בחדר הכושר! :sporty019-49:
    50% עבודה במטבח! :foodanddrink20:
    30% עבודה בנבכי נשמתי! :angel:

    SweetBamba ו-שיר1 אוהבים את זה.

עדכונים אחרונים

  1. יומולדת לועזי :>
  2. קצת שבירת שיאים :)
  3. קֶצֶר במוח.