בסך הכל פחות משבוע הפסקה מאז התחרות, אבל ממש מרגיש את השרירים (חומצת חלב או איך שקוראים לזה).
אני חושב שזה בגלל שגם לפני התחרות התאמנתי עם אצימות מאוד גבוה אבל נפח ממש נמוך.
אז אני חוזר לנפח עם משקלים די נמוכים כדי להיכנס לזה לאט לאט.
מתאמן כרגע על שיפור טכניקה (או נסיון טכניקה חדשה) בסקוואט. מקווה לראות אותו עולה קצת.
מוריד הילוך מהדדליפט כרגע גם בגלל שאין לי כל כך עניין להתקדם בו למרות שזה מפתה, (עוד 7.5 ק"ג זה שיא עולם בפדרציה שלנו), וגם בגלל שאני רוצה לקדם את שרירי הגב שלי עם חתירה ומתח על חשבון הדדליפט כרגע, ובהמשך זה כנראה גם יעזור לדדליפט שלי.
יש לי כרגע מטרה להביא את הסקוואט שלי לרמה סבירה פלוס, אני ממש רוצה לקלוט את הטכניקה ולראות את המשקל המכובד עליו גם כן.
גם יש לי חשק שביום מן הימים יהיה לי בנץ' 200 ק"ג, אז כרגע המטרה קרובת הטווח היא 180 ק"ג, כיוון שגם זה שיא עולם בפדרציה שלנו.
זה פשוט תרגיל ממש מפתה.
אבל אני יודע שזה יהיה ממש קשה כל המטרות שלי, אבל הצלחתי עד עכשיו, מקווה להמשיך להתקדם.
אני מודע לכך שככל שהמשקל עולה, ההתקדמות קשה יותר, בנוסף אני לא רוצה לעלות יותר מ 3 ק"ג מ"ג כרגע, כי אני צריך להישאר מתחת ל 90 ק"ג משקל גוף.
אבל מקסימום אעשה חיטוב (אני שונא חיטוב).
דבר אחרון, היה תענוג להרגיש את הבייספס בפעם הראשונה בשנתיים בתרגילי החתירה והמתח.
אתם מאמינים ששנתיים לא התפתאתי לעבוד עליהם כדי להשקיע את כל המאמצים שלי בפאוורליפטינג?
תענוג לחזור אליהם, אולי אתפתה גם להוציא את 4 הקוביות האחרונות שמכוסות שומן אצלי, אי אפשר לדעת.
אבל כרגע שאני כבר לא חושב על תחרות ופאוורליפטינג, אפשר לנסות להתקדם בכוח כללי יותר, ופחות ספציפי אבל עדיין ספציפי (אולי זה לא נשמע הגיוני, אבל זה הראש שלי).
אסכם לכם את התחרות בנסיון לפרט כמה שיותר, אבל תסלחו לגבריות שלי, שאני נוטה לקצר משום מה.
נתחיל בכך שהלכתי לישון ב11 בלילה כמו ילד טוב (הכנתי את עצמי לזה כמה ימים לפני).
וקמתי ב 7 בבוקר.
הפעם לא הייתי פרייר להגיע לשקילה ב7 בבוקר, כי למדתי שבין כה וכה לא ישקלו אותי עד 9, אז חבל להקדים.
ב 9 בבוקר התחילו לשקול את המתחרים מהקל לכבד.
אז הכריזו שמי שמתח ל 85 ק"ג ישקל, אז נכנסתי להישקל בידיעה שאני מעל, אבל מה יעשו אחרי השקילה שלי? יפסלו אותי? פשוט נשקלתי מיד 86.9 וישבתי לאכול ארוחת בוקר נחמדה.
האמת שלא עניין אותי המשקל שלי כל עוד אני מעל 85, כי הנוסחא המעצבנת מהתחרות הקודמת לימדה אותי בדרך הקשה ששוה לי להיות הכי קל בקטגוריה כבדה, מאשר הכי כבד וחזק בקטגוריה נמוכה.
5 שעות ראשונות של התחרות שפטתי את ה 18 מתמודדים בנוער. פשוט תענוג.
ילדים שהשקיעו וממש חזקים. גבריאל החמוד בן 12 ששקל בערך 40 ק"ג, והרים דדליפט בערך 80. פשוט דמעות.
ויונתן הפצצה בן 19 ששקל 88 בערך ונתן סקוואט כניסה ראשונה 230.
אני התחרתי בקטגוריה פתוחה אתגר די רציני. חבר טוב בשם גרשון (גם בחור חרדי ויקר) שקל 138 ק"ג ונתן סקוואט 330 ק"ג HB בקלות כאילו זה היה צ'יפס, הקהל השתגע. היה נראה שיש לו לפחות 370. וכמובן טבעי כבר שנים. ודדליפט אני חושב 325 בקלות.
אני לא יודע אם הוא או אני מקבלים מקום ראשון, זה לא ברור, אבל אסביר בסוף.
כניסות שלי:
סקוואט - 195 ק"ג כניסה א'. 210 ק"ג כניסה ב'. 220 היה כשל בכניסה ג'.
בנצ' - 150 ק"ג כניסה א'. 160 ק"ג כניסה ב'. 165 ק"ג כניסה ג' עף בקלות הרגיש שיכולתי גם 170, אבל לצערי לא נתנו לי נסיון 4 כי לא היה זמן.
דדליפט, אקדים ואציין שלא הייתי בטוח מה אני מסוגל כי שבוע לפני הגב שלי היה תפוס, ולא הצלחתי לדעת במדיוק למה אני מסוגל (גם היה לי שפעת). אז החלטתי להרגיש בתחרות מה אני יכול.
260 ק"ג כניסה א'. 280 ק"ג כניסה ב'. 295 ק"ג כניסה ג'. כן שמעתם נכון. זה עף בקלות עד שהחלטתי לעשות כניסה רביעית (שלא סופרים בנקודות, אז זה רק להשוויץ) עם 300 ק"ג, הוא הגיע עד לברכיים, אבל שם נעצר, בקיצור, כשל.
טוטאל 670 ק"ג, שזה מקום 2 בתחרות אחרי ה 800 בערך של גרשון. אבל יש סיכוי שזה מקום ראשון מבחינת ניקוד.
קידמתי את הטוטאל שלי ב 30 ק"ג ב 6 חודשים והוספתי איזה 3.5 ק"ג משקל גוף. אני ממש מרוצה.
לגבי הפרסים והמדליות קרה שיבוש מאכזב, ולא יודעים מי מה ומו. אז רק בעוד יומיים ידעו איזה מקום כל אחד, וישלחו פרסים, תעודות וגביעים לבתים של המנצחים, אני ממש מקווה שאני מקום ראשון.
אבל הבאסה הכי גדולה, שלא עשו בסוף את התחרות מתח.
ממש רציתי להתחרות בו, ממש מאכזב.
היה הרבה כשלים בארגון של התחרות, ואני שוקל לא להתחרות בתחרות הקרובה ולהשקיע את הזמן שלי לפתור את הכשלים המגוכחים האלו.
1. שקילה צריכה להיות בזמן, זה לא נכון להשאיר מתחרים עוד שעה וחצי רעבים לפני תחרות.
2. לחלק לכל מתחרה את הכללים של התחרות וכיצד נקבע המנצח. זה כזה חבל שמחרה מגלה ביום התחרות שאסור לרגל לזוז בבנץ', ואם זה קורה, זה ממש מאכזב להיפסל על זה. ידע ימנע אכזבות.
וכמובן הסבר מה זה שבירת מקביל בסקוואט (הייתם חושבים שמתחרים ידעו, אז לא).
3. חישוב במקום מי המנצח בתחרות, גם דבר שהייתם חושבים שדי מובן מאליו. במיוחד לאור העובדה שנהוג להצטלם עם גביעים ולעמוד על פודיום בסוף.
4. לעזאזל, כשמבטיחים תחרות מתח, עושים תחרות מתח.
אני מאוד מקווה לזכור את הרשימה הזאת לתחרות הבאה, ולעשות את השינויים האלה בעצמי, ואם לא אצליח גם להתחרות, וגם לפעול, לפחות אפעל.
אבל בסופו של דבר, זה עונג להרגיש שיש לי 300 דדליפט (למרות שעוד לא עשיתי את זה בפועל), ויש לי 170 בנץ' תחרותי (שגם את זה לא עשיתי בפועל).
והכי מצחיק, שב 4 חודשים האחרונים אני בקושי עובד בנץ' ודדליפט, כי אני רק מנסה לקדם את הסקוואט, קרעתי לסקוואט את הצורה, אבל הוא התקדם רק 10 ק"ג לעומת הדדליפט שקפץ 15 ק"ג בלי לנסות.
לילה טוב חברים, מקווה לפגוש אתכם\ן בתחרות הבאה. באמת שווה.
אימון עם החברים בירושלים.
בקושי ישנתי בלילה, וגם התחיל לי איזה שפעת או משהו, והרגשתי ממש מושבת ובלי תיאבון.
והיום יוצא היום שבו אני צריך להרים את המשקלים של התחרות.
אז אמרתי לעצמי, שאני לא מוותר, והולך לעשות את זה למרות הקשיים.
ועל ידי שאצליח זה יתן לי ביטחון שאצליח ביום התחרות בתנאים טובים יותר בעז"ה.
ואני חייב לומר שלא איכזבתי.
הגשמתי את כל הציפיות שלי, ואני ממש מרוצה וגאה בעצמי.
הסקוואט ממש עלה לאט, אבל שבר מקביל, ועובר צחרות.
גם הדדליפט עלה די לאט, אבל גם הוא ללא גריינד או עצירה, זה היה מעולה.
הבנץ' היה ממש קל עד שחשבתי להוסיף 5 ק"ג למוט, אבל העדפתי לא לעשות את זה.
מכיוון שאני מאמין שכישלון בביצוע תרגיל כלשהו קרוב לתחרות עלולה הכניס חוסר ביטחון בתחרות עצמה.
אני מעדיף להגיע לתחרות בטוח ביכולות שלי, ולא להכיר שום כישלונות. כך בראש שלי אין אופציה שזה לא מצליח.
אז סיימתי אימון מאוד מספר למרות הקשיים.
היה גם נחמד לפגוש את הבנצ'רים החזקים שהולכים לעשות הופעה בעז"ה בתחרות.
הגב עדיין היה תפוס מיום חמישי.
הסקוואט עבר בהצלחה, שברתי מקביל, והיה הרבה יותר קל משחשבתי.
הבנץ' גם הצלחתי, אך לא כל הסטים עברו תחרות, מכיוון שהרגל קצת זזה על הריצפה באחד, ובאחר צד אחד עלה לפני השני, אז זה גבולי.
אבל מרוב סטים ובמשקל כזה, זה לא באמת אינדקציה, אני משוכנע שאצליח להגיע למטרה שלי לתחרות ולבצע את זה נכון.
הדדליפט היה קשה מאוד, הגב היה ממש תפוס מיום חמישי, אז למרות שהייתי צריך להרים משקל שאני בטוח שיעלה, הוא פשוט לא זז, אז הלכתי על משקל קצת קל יותר.
אני בכוונה לא כותב משקלים וסטים, כי כרגע אני מעדיף להשאיר אותם חסויים.
אבל בעז"ה אבדוק את המשקלים שלי לתחרות ביום חמישי עם כל החברים במכון עם אליהו.
סקוואט - 215 ק"ג חזרה בודדת. 205 ק"ג חזרה בודדת 3 סטים. דדסטארט בנץ' - 150 ק"ג חזרה בודדת, 6 סטים. דדליפט - 280 ק"ג חזרה בודדת.
לא באתי עם מרץ להתאמן, פשוט לבוא ולסיים.
הסקוואט היה גבולי אם שבר מקביל או לא.
הבנץ' היה קלי קלות, העפתי אותו עם 4 דק' מנוחה בין הסטים כדי לסיים פשוט.
והדדליפט היה די קשה, הגב שלי היה תפוס רצח.
אז החלטתי ללכת על חזרה בודדת למשקל די מכובד, מאשר להרוג את עצמי על זוגות.
אימון זוועה וקצר (3 שעות).
הולך להשקיע בהתאוששות לקראת יום ראשון שהמשקל רק עולה, וליום חמישי אחריו שגם רק עולה.
בעז"ה אנסה לאכול יותר מ 60 גרם חלבון מחר.
יום שני
סקוואט - 212.5 ק"ג חזרה אחת, 2 סטים. 202.5 ק"ג 1 חזרות 4 סטים. בנצ' תחרותי - 155 ק"ג 1 חזרות, 6 סטים. 115 ק"ג 10 חזרות סט אחד ועוד שהי סטים עם 8 חזרות. דדליפט עם עצירה - 265 ק"ג 2 חזרות, 2 סטים. חזרה אחת, 2 סטים.
הסקוואט שיא חדש עבורי, הוא היה קשה, אבל אני מקווה להתקדם איתו הלאה.
בנץ' היה קל יחסית.
והדדליפט משום מה ממש קשה כשאני מרים במכון שלי, בכל מכון אחר, זה הרבה יותר קל, אני חושב שהצלחתו שלי שונות או המוט שלי קצת עבה.
המשקל גוף שלי ממש הפתיע אותי, הוא הרבה יותר נמוך משחשבתי, במיוחד לאור העובדה שאני ממש לא מנסה לרדת במשקל.
אבל אני חייב להשאיר לבנתיים את המשקל שלי חסוי לקראת התחרות, אני אעדכן אחרי התחרות.
עידכון טעויות: אחרי 3 סטים 210 סקוואט חשבתי שהורדתי את המשקל ל 182.5, רק אחר כך גיליתי שהוא בעצם היה 190 ק"ג, לא פלא שהצלחתי רק 2 חזרות.
בדדסטארט בנץ', עשיתי 2 חזרות במקום חזרה בודדת, מה לעשות.
שוב הייתי בירושלים, השתמשתי בציוד תחרותי, תמיד כייף להתאמן עם צלחות צבעוניות שלא תופסות מקום.
סקוואט - קל.
בנץ' - בינוני.
דדליפט - קלי קלות.
אימון קשה, לא התאוששתי מספיק מיום חמישי. אך עבר בהצלחה.
גם מיהרתי, אני חוגג את יום הנישואין ה 5 שלי עם אישתי היום.
אין לי אפילו זמן לעדכן. אני מקווה לבלות הלילה ומחר ברוגע, שלווה ורעות.
ביום שלישי עשיתי אימון התאוששות קלה.
הגעתי למכון כושר בירושלים אצל האחד וביחיד אליהו הנקין ב 1:00. התחלתי אימון ופיטפטתי עם כל החברים שם, דבר שגרם לי לסיים סקוואט בלבד בשעה 3:00.
יצאתי בריצה לצאת עם אישתי המדהימה לארוחה ביחד (אימון אירובי כשלעצמו).
4:40 קפצתי למכון כושר לשעבר של מרדכי בוכניק (כושר ג'ים), תוך 20 דק' סיימתי בנץ'.
פטפטתי עם חברים גם שם, וישבתי עם לקוח למשך שעה.
בשעה 6:05 הייתי בחזרה במכון כושר עם אליהו, ועשיתי דדליפט בקצת יותר מחצי שעה שם.
אז היה אימון ארוך ומרתק, מלא ברומנטיקה, אירובי, עסקים וחברים.
יום מושלם.
אבל מזל שזה רק פעם ב.. אני אוהב את המכון השקט שלי ליד הבית, ללא ספוטרים, וכשאימון יכול לקחת רק 2-3 שעות.
