לוג ללא ליגלוגים!

יום רביעי:
הזנחה פושעת מה שקורה פה.
אימון:

סקוואט על רגל אחת
10*3
לכל רגל.


עליות מתח:
5
3
5


דד רומני:
40*7*3

מיציתי.

שישי:

אין לי הרבה זמן.
דדליפט רומני:
40*7*3

יש לנו השבת שבת של כל המשפחה המורחבת.
הולך להיות ממש כיף.

חתירה:
27.5*12*3

או שיהיה ממש חרא.
אם אאבד שליטה על האכילה.
אם יהיה לי התקף.
אני מקווה שלא יקרה.
הרי אין שום סיבה שזה יקרה.
לכאורה.
התוכים שלי שם, הם ישמרו עלי.


כבר נצח שלא עבדתי על כתפיים.

לחיצות כתף דאמבלים:
7*10*3
שתי חזרות אחרונות קשות.

בשבועות האחרונים אני יורדת במשקל בקצב.
כרגע על 54.7 כבר כמה ימים ברציפות.
זה מדהים,
כי בעצם לא עקבתי בכלל אחרי האכילה שלי.
לא כתבתי כלום.
אני מודה שלא אוכלת מסודר, לפעמים מדלגת על ארוחות ואוכלת שטויות....
מוצאת שאני לפעמים רעבה באופן ספונטאני,
ואז נזכרת שלא אכלתי ארוחת ערב.
זה נחמד דווקא :>

הנפת ידיים לצדדים:
5*10*3

התלבטתי אם ללכת במוצ'ש לסלסה, אחרי שבת המשפחה.
החלטתי ש-כן, למה לא בעצם חחח
חבל לי לוותר על זה. יש עוד יותר מדי זמן עד יום רביעי.
הרבה יותר מדי זמן בלי לנשום.

שבת שלום 3>

וואלה, השבוע לא עשיתי בכלל מעקב של אוכל.
ו- וואלה,
צברתי 8DIMOK, ואפילו המשקל היה יציב באופן נפלא, ואכלתי ממש מאוזן.

אבל נפלתי אתמול. פעמיים באותו הערב, בהפרש של כמה שעות, ובמיקומים שונים.
מתיש.

הייתי אתמול באיבחון.
חיכיתי לתור הזה מעל חודשיים. אבל היה נפלא מעל ומעבר למצופה.
קיבלתי מרשם לכדור שיעזור לי לישון, תודה לאל (כרגע ישנה בין 3-5 שעות בלילה) והמאבחנת ממש התרשמה לחיוב מיכולת ההתבוננות הפנימית שלי, והתבאסה על זה שלא תוכל לקחת אותי בעצמה לטיפול פסיכותרפיה.
וואלה, הוחמאתי רצח :>

לא התאמנתי בכלל השבוע.
חוץ מ יום שישי:
סקוואט על רגל אחת 10*3 לכל רגל.


בערב שבת אכלנו אצל חבר (שלא נאמר ארוס-לעתיד-הקרוב-מאוד) של בת דודה שלי. וחברים שלו היו גם איתנו.
נכון חבר שלו, זה שמצא חן בעיני, אבל אז בסוף הבנתי שהוא ממש לא בשבילי?(אגב כ-ל מה שחשבתי עליו התברר כנכון. חדת עין שכמותי)
קיצר, הבחורצ'יק הגניב אלי מבטים כל הערב, ברמה שחשבתי שנתקעה לי פטרוזיליה בשן. דיברנו קצת. לא משהו מיוחד.
למחרת במוצש הם באו לסלסה והפלא ופלא - הוא בא איתם.
הוא לא יודע לרקוד, אז הוא תפס אותי לביליון שירים וביקש שאלמד אותו צעד בסיס.
קיצר גזל ממני חצי ערב.
באמצע המסיבה הם הציעו שנצא לבירה.
בכנות - לא רציתי.
חיכיתי למסיבה של ט"ו באב יותר מדי זמן.
אבל בסוף באתי איתם, כי נו טוב יאלה.
לאורך רוב-רובה של היציאה הבחורצ'יק הנ"ל ספק הרצה ספק הטיף שזה לא יאה ולא נאה שבחורה דתיה שכמוני רוקדת סלסה, ושזה יקשה עלי למצוא זוגיות. שאצטרך למצוא מישהו שזה יהיה בסדר מבחינתו שאני רוקדת עם גברים אחרים, ושאקח בחשבון שזה יבוא על דברים שהוא בעצמו יחפף בהם.
או, הוא ציין בזחיחות, שאאלץ להפסיק לרקוד אם אני ארצה לצאת עם מישהו רציני.

הבעיה היא שהוא די צודק.
ולמרות שיודעת את זה עוד מלפני
זה גרה לי לסערת רגשות ממש סוערת.

הרי הוא בכלל לא יודע למה התחלתי לרקוד.
הוא בכלל לא יודע שזה מה שמחזיק אותי שפויה.
הוא בכלל לא יודע שום דבר מהחיים שלו, בטח שלא מהחיים שלי.

בת דודה שלי, וגם חבר שלה, אמרו באופן נחרץ שסלסה זה מדהים וזה לא מיני. ואם זה מיני זה לא תקין, כי זה לא אמור להיות ככה. זה לא בצ'אטה. הסלסה עושה לי ממש טוב ומחייה אותי, ולכן כדאי שאמשיך לרקוד ופשוט אמצא בחור שיהיה בסדר עם זה.

ואני קצת נקרעת בין שני הדברים.
מצד אחד אני חושבת ומרגישה כמותם
מצד שני, מבינה את מה שהבחורצ'יק אומר.

אז אני מפנה לרגע את השאלה הזו אליכם.
מה דעתכם?

אימון יום שני:

דדליפט:
40*8
50*7
55*7*2


עליות מתח:
5
3
ואז 3 עליות מתח שליליות בספירה של 8 בערך

וזהו, נגמר לי הזמן.


אני ממש אשמח אם תענו לי על השאלה שלי.
אולי אפילו נפתח את זה לדיון.
מרגישה צורך לציין שאני לא רואה את עצמי מפסיקה לרקוד אי-פעם. לעולם. אמשיך לרקוד כל עוד גופי מסוגל לכך.
אם אני לא רוקדת אני פשוט מתמוססת לתוך עצמי.

זוכרים את הדד הרומני של שישי שעבר?
כאב לי עד יום רביעי בערך.

רביעי עשיתי:
סקוואט על רגל אחת 10*2 לכל רגל .
זה הלך מעולה משחשבתי. ולא כאב לי בעצם הזנב.
אבל נתפס לי התחת.
וזה מסב לי אושר :>

אתמול עשיתי עליות מתח: 5*2
והיה מעולה.


היום מגיעה לחדכש:
סקוואט
חימום20*7
40*5*3
לא כואב לי בעצם הזנב. זה נפלא. מעניין מה השתנה. אולי המנוחה. אולי הסקוואט על רגל אחת חיזק שם שריר שהיה חלש?
בכל מקרה אכניס את הסקווט ההוא לתפריט השבוע שלי.


השבוע היו לי 3 נפילות.
סתם נפילות על שטויות.
באמת שסתם.
היום הנפילה היתה איומה. כי אכלתי משהו שלא טוב לאכול אותו, כי הוא לא יוצא.
רק מהאכילה הדופק שלי עלה לממדים מפלצתיים.
והתיסכול כשזה לא יוצא ממך.
זה הורג אותך.
כאילו אי אפשר לעשות ctrl+z.
כוסעמאק.

חוץ מזה היה שבוע בסדר סהכ. ברוך השם.
אין לי כח לספר.
מצטערת. אני ממש עייפה.
אני ממש מיואשת.
מהכל.
סליחה.

דדליפט:
בקושי ישנתי הלילה, אז לא משתגעת עם המשקלים:
40*6
50*4*3
קצת קשה בגלל הדומס בגלוטס.

עליות מתח:
5*2
3


אני לא יודעת מה לעשות עם הצום בראשון.
לא יודעת.
מפחיד אותי לחשוב על זה.
לא יציבה.

שבת שלום.

היה אחלה שבוע.
(איזה כיף לכתוב את זה)
אומנם הייתי מצוננת ברוב-רובו של השבוע, ועד עכשיו יש לי שיעולים של אפטר-צינון כל השיט.
אבל היה אחלה שבוע 😃
לא הײַתה אפילו לא נפילה אחת.
וזאת לעומת פאקינ 6 נפילות בשבוע הקודם.
העבודה בצהרון ממש קלילה, וזה מושלם.

אמנם לא התאמנתי בכלל השבוע כי הייתי חולה,
ועצלנית,
אבל הלכתי ל3 ערבי סלסה.
+ ליומולדת של ידיד מהסלסה, וגם שם רקדנו סלסה חח
בקצרה - מסתבר שאני לא צריכה כלכך להשקיע בשיעורי קובני. זה כבר בדם שלי :>
היה כיף מאוד.
הכרתי הרבה אנשים חדשים וקפצתי להרבה בריכות עמוקות.
אני יודעת לשחות ממש יפה בבריכה של הגדולים.
אף אחד לא מנחש שאני תינוקת עם מצוף מפונצ'ר.


יום שישי.
מגיעה למכון חצי שעה לפני סגירה.

חתירה:
27.5*11*3

דדליפט:
40*10
40*7

דד רומני:
40*7
40*10*2

לחיצת כתף דאמבלים:
7*8*2

הנפת ידיים לצדדים:
5*8*2

נגמר הזמן.

מי ייתן וגם השבוע הבא יהיה נפלא.
ולא נפילה.
אם אשרוד את הערב אגיע ל7DIMOK.
לא זוכרת מתי היה לי ככ הרבה ימים ברצף.
שבת שלום.

היה שבוע מאתגר.
מאתגר מאוד.
קשה, אפילו.
כן.
קשה.
שברתי שיא של חרא.
אבל אני עושה הפרדה כי חוץ מזה - היה אחלה שבוע! ברוך השם.
מודה על כל הטוב.
מצטערת על כל הרע.
מצטערת לעצמי.


יום שישי,אין לי הרבה זמן לאימון. עושה רק רגליים.

סקוואט:
חימום 20*10
30*7
30*10
מנסה לעשות סקוואט בעמידה צרה ונזכרת שאין לי מושג איך עושים את זה.
30*7
יורדת ועולה לאט וחושבת טובטוב על השרירים כדי שלא יכאב השריר ההוא מימין לעצם הזנב. נראה שזה עובד טוב סהכ.

דדליפט:
40*7
שכחתי לנסות סומו.
אז סומי:
40*7
ונזכרתי שגם את זה אני לא יודעת איך עושים.
חוזרת לרגיל:
40*7*2



רוצה רק לומר שבאמת שהכל טוב.
באמת.
אבל כשרע אז ממש ממש רע.
שוב מחלקת את זה 95% - 5%.
זה קשה 😃
אני עייפה מעצמי. מוטרדת מאוד.
וזהו,
יאלה.
אוהבת אתכם.
מקווה שאני אהיה בסדר.
או שלא.
כבר לא ממש אכפת לי.
כולם מתים בסוף.

היום האחרון ללימודים.
היה סביר.
מחר חוזרת לגבש ומתחילה לעבוד בצהרון-קייטנה-גן.
מקווה שיהיה סבבה.
או לפחות לא-חרא.
תאחלו לי בהצלחה.

אני לא יוצאת היום לאימון בחדכש, כי לא מסוגלת. פיזית.
אני עם חולשה מטורפת.
כי ככה, ועזבו אותי באמאשלכם. לאמדבריםעלזה.
וגם כי צריכה לצאת עוד שעה למסיבת הסיום של הצוות נביץ הספר.
אני לא חייבת ללכת, האמת.
אבל אני צריכה, וגם קצת רוצה.
וקצת רוצה להבריז וללכת לסלסה.
גם לא יהיה שם אוכל, במסיבה, אלא רק 'קינוחים',
שזה מבאס.
ומסוכן לי מאוד.
מסוכן מאוד.

עושה אימון ביתי.
אצליח מה שאצליח.
שותה אקסל זירו.
זה לא מועיל הרבה.
המצב לא משו.

שכיבות סמיכה:
10*2

ניסיתי כמה חזרות של סקוואט בעמידה צרה. משקל גוף, כמובן.
ישמצב שזה הפיתרון.
לאחת מתוך משלושמאות הבעיות בחיים שלי כרגע.
אני רעה כלכך לעצמי.

שכחתי לפרסם אתמול.

מגיעה למכון ב22:00.
אני קצת לא בטוב.

לחיצת רגליים בשכיבה
40*10*4

חתירה.
27.5*12*3

עליות מתח, כי חייבת לחזור לכושר.
4*3

שכיבות סמיכה
7*2
אין לי כח.

היום רק עובדת על טכניקה.


סקוואט
חימום 20*8
30*7
30*6
35*7

דדליפט
40*מספר בלתי מזוהה.

הממ.

זוכרים את החתיך רצח ההוא מלפני כמה שבועות שפנה אליי ולא הבנתי למה בחור כזה חתיך פונה אלי, יצור חסר קו לסת שכמותי?
אז מסתבר שהוא מגיע לסלסה.
נפגשנו במוצ"ש האחרון,
הוא דיבר איתי שם. אמר שזוכר אותי מהמכון, והזמין אותי לרקוד. והוא רוקד פאקין טוב, ועושה תרגילים מטורפים. אז רוב הריקוד התנוענעתי כמו קרש, כי לא הייתי מוכנה לרוב הסיבובים והמעברים שהוא עשה לי.

בושות.

בקיצור,
הוא פגש אותי היום שוב במכון.
שזה נוראי, כי הייתי עם חולצה שאני לא באה איתה כמעט אף פעם.
היא צמודה מדי. מזעזעת. מסמנת עם חצים כל כפל בגוף.
ומכנס מזעזע לא פחות, עם כזה גומי במותן שמוציא מהבטן גלגל הצלה ומחלק אותו ל2.
מרגישה את כל השמנה שבי פורצת בצהלולים.
(למרות שהמשקל רק 56.)
(בטח ירדתי מלא בשריר. לכל הרוחות.)
לבשתי את האווטפיט מעורר החלחלה הזה כי לא מצאתי אף אחד מהמכנסים הרגילים שלי עם הגזרה הגבוהה, או את אחת החולצה הסופר-נוחות שלי שאני שמה בדרך כלל, שמסתירות כל קימור, בטן, ישבן, וגלגל הצלה.
אז דיברנו, הוא ממש נחמד. דאיימ, כמה שהוא חתיך, זה לא תקין. הוא סידר לי קצת את הדדליפט ונשאר בריזור לכמה זמן להתאמן ולבדוק את שיפור הטכניקה, בעוד אני רק רוצה שהאדמה תפער את פיה, תלעס אותי, תבלע, תעביר אותי בכל מערכת העיכול שלה, ותוציא אותי מהחור השני. כשהלך אמר שניפגש במוצש בסלסה.

דדליפט 50*5

אלוהים, אני נראית כמו בובת סקוואשי עטופה בגומיות משרד.


עליות מתח:
3
4
3
וואו, הרבה זמן לא עשיתי מתח.
פאדיחה.

חוזרת הביתה בבושת פנים.
יותר בחיים לא שמה את המכנס והחולצה האלה.
יש לי פאקין 3 חולצות מהגזרה הנוחה
ו3 מכנסי ספורט מושלמים!!
איפה הם לעזאזל??? ☠️☠️

השעה 22:15.
מתחילה אימון.
אתחיל באירובי כי קר לי בלב.
לוקח למוח זמן להיזכר איך לעשות את הכוריאוגרפיה של הסטפר.
וואלה לא במיטבי כרגע.

לאחרונה אני נוהגת לומר שהחיים שלי 95% מושלמים, ו-5% מדור גהינום.
אז בדיוק סיימתי סשן של 5%.
כיף.

חצי שעה סטפר.
4 קמ'.
228 קל'.
כביכול.
בעיקרון הזנתי נתונים.
מסימת עם כאב קל בשתי הברכיים וסחרחורת קלה.
איך זה שעדיין קר לי?

רבע שעה לסגירת החדכש.

חתירה:
25*10*3

מה עוד אני יכולה לעשות בלי להסתכן במוות?
חח.
אני לא מטורפת מספיק כדי להניף דאמבלים מעל הראש, אז אניף אותם לצדדים:
4*12*3

נגמר הזמן.

שמתי לב היום שעצם הזנב כאב לי גם בלי קשר. סתם ככה.
המ.


אתמול הייתה לנו פתיחת גלריה,
יעני, הצגנו את עבודות הגמר של התואר,
היה מהמם.
משם המשכתי יש לסלסה,
היה מהמם,
וזהו.
היום גם היה אחלה יום,
להוציא 5% + - של פריכית אורז עם שוקולד וכל מה שבא אחרכך.
סהכ 1,700 קל' להיום.
אולי קצת פחות, בכ'ז.
אבל לא באמת יודעת כמה פחות.
אז מבחינתי זה 1,700 ברוטו.
אני ממש עייפה.
אולי זו גם חולשה.
המ.
רוצה לישון.
להיות לבד עם עצמי.
אבל אחי חזר מהצבא לסופש, אז אין לי באמת חדר להתבודד בו.
אז נשארת ברכב לכתוב את כל הקקה-לוג הזה.
שזה כמו קטלוג,
רק קקה.
קקלוג.
בום.
יש כותרת.