בנץ' פרס
30*8*3
אף שהתכוונתי לדלג החלטתי שזו עצלות לשמה ושתכלס אפשר לעשות כמה סטים קלילים, כי הגיע הזמן לחזור.
בנט אובר רואו סופינציה
42.5*8*4
נראה לי שכשאחזור לארץ יהיה דילואד ומשם להמשיך להתקדם. וזאת כי באופן מעניין זה לא נהיה הרבה יותר קל.
משיכה מלמעלה אחיזה רחבה
45.5*6*4
קשה.
פשיטת מרפקים
15*10*4
- נתתי כמה סשנים של פואם רולר לארבע ראשי. היה גיהנום. יש לי כאבים בקדמת הברכיים שאני מקווה ומצפה שישתפרו כשהוא יתאושש.
- לפני כמה ימים הייתי בתא מדידה עם מראות שמאפשרות צפייה טובה על הגב, מה שלא קרה כבר כמה חודשים.
אולי זו התאורה אבל האמת שממש נבהלתי למראה הטרפזים העליונים שלי שהראו את נוכחותם התופחת בכל קצה של תנועת קירוב שכמות. אכלתי סרטים איזה זמן ואז נרגעתי, ובכל זאת היום בבנט אובר רואו הבאתי את המוט לכיוון קו טבור ולא למעלה יותר.
לא סגורה עדיין מה עושים מכאן בהתחשב בכך שטרפזים מפותחים הם ממש לא משאת נפשי מבחינת נראות.
- לפני פשיטת המרפקים התחמשתי באוזניות עם שיר ששיזמתי היום ממכונית עוברת. הוא ממש הצחיק אותי משום מה והכניס אותי לאווירה מתאימה. מצו"ב
- לכל דבר יש מחיר, אבל תכלס - לא באמת מתחרטת על כלום בהתנהלות המפגרת שלי.
אימון ערב חג.
הגוף עדיין די שבור. תכלס לא ברור כמה נבונה הבחירה להתאמן בערב חג שבו ברור לי שלא אוכל לתת כלום לטובת ההתאוששות (לא תזונה, לא שינה ולא מנוחה). לפחות זה העלה את מצב הרוח והחליק אותי בטוב לשמחת החג על כל הבלגן (כמובן שרצתי את נפשי אח"כ כהרגלי הרע, בגשם ובשלוליות, כדי להספיק להכניס חג כהלכה. היה כיף 😁).
היום הלכתי עם חברה חדשה שהכרתי פה. היא מתאמנת למרתון ניו יורק הקרוב ולא התאמנה מעולם אימוני התנגדות, והצעתי לה לבוא איתי בהזדמנות. למעשה בגללה/בזכותה הלכתי, על אף שלא תכננתי ללכת היום.
היה ממש ממש כיף וזה לגמרי עורר בי מחדש את הרצון למצוא פרטנר לאימונים גם בארץ. הלוואי.
Lower
תרגילים אקססוריים לרגליים. סשן חלקי ומקוצר.
סקוואט
40*6*5
הרגשתי שעושה לי טוב לברכיים הפצוצות שאיתן הגעתי. שזה מגניב.
היפטראסט
82*8*3
אני עוד לא יודעת להעריך את מידת ההשפעה של אורך המוט על חוויית המשקל. כך שזה עדיין קשה ועדיין אני נוטה לתלות את זה בעיקר בשינוי ממוט קצר לאולימפי (וקצת שינה שחסרה, ובריאות שרק עכשיו חוזרת ותזונה שהיא הרע במיעוטו).
מכרע בולגרי
ימין 18*10 10 7
שמאל 18*10*3
תרגיל נוראי. שחט אותי בעיקרון.
איבדתי שיווי משקל בסט אחרון לימין, וויתרתי על החזרות האחרונות שלו. אני ממש גאה בעצמי שלא דחקתי, זו מיומנות שאני לומדת לאיטי.
דדליפט
70*6*2
שמתי לב לפתע שהעמידה שלי מעט רחבה מהרגיל, והאחיזה גם, בהתאם. תיקון של שני אלה הפכו את הסט השני לקליל למדי.
כעיקרון אני לא מתקדמת כל עוד אין לי תנאים נורמליים (בריאות, שינה, תזונה). לא באלי להישרף.
במהלך החג הברכיים והכל המשיכו לאותת לי שהגזמתי, כמובן. לא באימון, ממש לא; הוא דווקא הועיל במשהו. אבל העומס הלא נורמלי 🤦♂️
אני באמת צריכה שיקום מיוחד מהטירוף של התקופה האחרונה ;)
אוקיי. אין דרך לתאר כמה כל שריר אפשרי ברגליים שלי תפוס וכואב. ובפרט התאומים. גם הברכיים לא אוהבות את סדר היום החדש (עומדים הרבה, רוקדים המון, לא ישנים). לצורך העניין הלילה רקדתי ממשהו כמו 23:30 עד 3:30 עם הפסקה קצרצרה לנשנש נקניקיות. שזה פסיכי בלי קשר, ובטח כשזה בא כשהרגליים והגוף כולו כבר שבור, ואני על שעתיים-שלוש שינה ביממה בכל שלוש היממות האחרונות. לפחות היה dj מעולה!!
היה מטורף (תנסו את זה פעם 🤩). משם המשכתי לעוד משהו וחזרתי לדירה בשש וחצי, מתנדנדת כפשוטו.
קיצור, למרות שאין לי שנייה לנשום קפצתי לפני שבת לחדכ"ש, לפואם רולר יסודי של עשרים דקות שבשבילו הגעתי (זה היה הכרחי ממש, בפרט שהעיקר עוד לפנינו), ואז אימון קצרצר וקליל ביותר כי אני כבר פה. האימון התאפשר הודות לכך ששישי בבוקר ישנתי סוף סוף (ארבע שעות וחצי!! שזה המון ;)
Upper 2
תרגילים אקססוריים לכתפיים בקיצור נמרץ
לחיצת כתפיים בדאמבלים
9*7*3
בנט אובר רואו סופינציה
42.5*7*3 או 4 לא זוכרת
משיכה מלמעלה אחיזה רחבה
45.5*5
38.5*8
32*12
לא היה לי זמן למשהו שקשה לי אז זה מה שיצא.
בסופר סט עם
כפיפת מרפקים במוט w
13.5*12*3
היה בלתי מורגש לרוב קלותו.
- שיא השיאים שלי נראלי מבחינת משך אימון: אימון בעשרים דקות מינוס. הפסקות קצרות של בין כמה שניות לדקה במקרה הפרוע. אצלי גם האימונים הקצרים ארוכים אז זה בהחלט הישג
- פייר לא מתגעגעת לבנץ'
- הפואם רולר עובד! לחלוטין.
התאומים עדיין כואבים בטירוף וכל מדרגה זה עינוי, אבל אין להשוות, ועוד יותר אחרי שינה בשבת. גם הברכיים כואבות הרבה הרבה פחות, ב"ה
- לצערי לא מגיעה כמעט לתרגילים הפיזיותרפיים שלי. רק כשמגיעה לחדר כושר. נצטרך שיקום מיוחד מהחופשה 🤣
סוכות, אז מסיבות ריקודים קדושות, כמעט כל לילה. חוגגים את האהבה של אלוהים ;)
מה שאומר הרבה שעות של אירובי בעצימות גבוהה.
ורגליים גמורות.
(על דרך הרגיל אני על קרוב ל-0 אירובי יזום).
עדיין חולה, אבל הרגשתי מספיק טוב כדי ללכת להתאמן בקטנה.
Lower
סקוואט
38*8*5
מרגישה שמתחילה לחזור לי התחושה והטכניקה בסקוואט שהרגשתי שאבדה לי. לאט לאט.
היפטראסט
92*10*3 קשה (במפתיע? או שכבר לא)
*עריכה, פתאום קולטת שהעמסתי יותר ממה שתכננתי (82)
מכרעים דינמיים
13.5*10
18*10
23*10
אין לי בעיה עם לשמור את זה קליל, אבל ה-13.5 שאיתו הייתי אמורה לעבוד היה קליל מדי, עד בלתי מורגש, אז זה מה שיצא.
דדליפט
71*5
71*3
הפלטות לא עגולות אלא משושות או משהו כזה, כך שזה נוחת ואז מתייצב. בסט הראשון זה התייצב לכיוון קדימה וקצת התעייפתי מלהתמקם שוב ושוב אז עצרתי בחמש. סט שני זה נטה להתייצב לאחור, חובל בשוקיים שלי, אז חתכתי.
- הברכיים שלי סה"כ בטוב. שזה מעודד ממש. קצת תחושת עומס שנעלמה בהמשך הערב.
- אני הדוגמה החיה של עצלן עובד פעמיים: את ההיפטראסט עשיתי בקצה אחד של החדכ"ש, כשאת הדדליפט רציתי לעשות בקצה האחר (הוא לא קטן) והיה עליי להעביר את המוט. היות שאני לא אדם נורמלי במיוחד וויתרתי על הרעיון השפוי של לפרק את המוט ולהעביר אותו בקלילות. במקום זה פרקתי חלקית ונשארתי עם מוט אולימפי של 60 קילו, עושה צעדי סיקול ומטופפת על קצות האצבעות כל הדרך בין מכונות ואנשים, בסיכון להוציא עין למישהו/לשבור מראה/לרסק מרצפות שעברתי עליהם/להחריב את החדכ"ש (סתם כי ההתמצאות המרחבית שלי לא משהו ואני האדם שנתקע בקירות ובאנשים) עד לקצה השני. באמצע הדרך התנפחו לי האמות כמובן וכו, אבל עבר ללא נזק לאף אחד במפתיע. אחלה אימון לגריפ החלש שלי אבל בחירה פחות מוצלחת כשאני שעה וחצי לפני כניסת חג ומחפשת לעוף משם בהקדם (ברור לכם שזה לקח הרבה יותר זמן (באחוזים כמובן) בסופו של דבר).
- קוצר הזמן הביא אותי ללכת את הדרך חזרה במהירות קבועה (כמעט, האטתי מעט בדקה האחרונה, אז מדויק יותר - במהירות ממוצעת) של 7.75 קמ"ש. 1.55 ק"מ ב-12 דקות.
זה היה כואב ביותר עבור קדמת השוקיים שלי. כאב נשאר בקדמת השוק השמאלית במשך היומיים הבאים, עם כל פסיעה.
הביצועים שלי באימונים האחרונים לא משהו. חופשה פלוס אני לא 100% על קו הבריאות, אז אני סלחנית כלפי עצמי, אבל זה מבאס.
Mixed Upper
תרגילים אקססוריים לכתפיים
לחיצת כתפיים
11.5*8*3
באמצע סט שני נזכרתי שהיום אני לא אמורה ללחוץ כתפיים אלא למשוך. החלטתי שאם כבר אז ניתן 3 סטים. חזרות אחרונות קשות.
בנט אובר רואו סופינציה
42.4*8*5
אפרייט רואו
23*8*3
באופן מוזר היה קשה! התחלתי עם המשקל שבו עמדתי, זה היה בלתי אפשרי, עוד כמה ניסיונות של הורדה במשקל עד שהגעתי למשקל הזה. מוזר לי ממש.
משיכה מלמעלה אחיזה צרה
45.5*8*4
פשיטת מרפקים בכבל
15*8*4
- עדיין הזוי לי איך משקלים מרגישים ממש שונה, עד בלתי אפשרי! אפילו חשוד משהו 😳
- חדכ"ש נהדר. באמת. נקי, סופר מסודר, מאובזר, ציוד נורמלי, יחסי אנוש.
עכשיו הדילמה: האם לציית לקול הטבעי שלי שאומר לשלם 23 דולר לשבועיים שמתוכם חצי חגים ושבתות, פלוס אופציה של מעבר לוויליאמסבורג בשבוע האחרון כי בסה"כ זה הוגן, וזה גם אחלה דיל. או להיות ישראלית וללכת לבדוק חדרי כושר נוספים ולהסתדר ככה עד סוף השהות שלי פה.
מה אתם אומרים? חברים בבקשה להתפקד. 🤩
(יש באזור חדכ"ש שפתוח 24 שעות, שזה יכול להיות לי מגניב ממש עם הלו"ז ההפוך שעתיד להיות. אז זה אולי שווה בדיקה בלי קשר, גם אם אני רוצה לשלם חודש מנוי. קיצור מה אתם הייתם עושים?)
- אימון קודם הקל מאוד מאוד על הברכיים (הורגש לאחר מנוחה) אבל אני ממשיכה להעמיס בהליכות ועמידות ממושכות לסירוגין עם ימי רביצה מושלמת מה שממש לא אידיאלי עבורן. ועדיין אפשר לומר שמצבן משופר. ב"ה.
- מרפקים נינוחים. כתף יחסית ממש בטוב לעומת הרגיל. אני משתקמת 😍
עדיין לא מרגישה כל כך טוב. פלוס באתי מייד אחרי הארוחה היחידה הנורמלית היום.
הברכיים שלי כואבות בכל מיני כאבים. הארבע ראשי הגיב טוב לגליל, אבל לא התייחסתי לתאומים - והם תפוסים וכואבים!
שוב שואלת את עצמי אם להתאמן, אבל ניסיון העבר הראה שמנוחה לא מיטיבה איתי (איתי בטח לא, אבל גם לא עם המפרקים שלי) ויותר מזה - בחשד להחמיר את המצב.
Lower
תרגילים אקססוריים
סקוואט
38.5*6*5
המון המון חימום ספציפי למשקל המגוחך הזה (שמצליח לאתגר אותי למרות הכל חח).
בסה"כ עבר בשלום, מעט קושי לקראת הסוף. אין כאבים מיוחדים למעט דקירה קטנטונת איזה פעם פעמיים וקצת אי נוחות לעיתים. ברך שמאל כרגיל מרעישה נוראות.
היפטראסט
102*7 6 5
אין ספסל נורמלי וזה הקשה מאוד מאוד. הביצועים בהתאם. אולי גם העובדה שעבדתי עם מוט אולימפי עושה הבדל (לייצב, והמרחק של המשקל מהגוף). בדר"כ עושה עם מוט קצר כי קל יותר למצוא איתו איזו פינה לבצע את התרגיל.
מכרע בולגרי דאמבלים
13.6*10*3
הרג לי את גב כף הרגל (על ספסל כי אין מכונת כפיפה/פשיטה) וגם היה קשה בלי קשר. הגיוני שאת עיקר העומס והכאב אני מרגישה ברגל שנשלחת אחורה? תשובות יתקבלו בהערכה.
ברך שמאל מאותגרת יציבות וקצת רוקדת. אולי אתחיל לעשות גם קצת תרגילי יציבות.
דדליפט
70*4*3
ברור שהיו לי עוד חזרות מבחינת השרירים המעורבים. רק שהחברה עוד לא עלו על הרעיון הגאוני של מזגן בחד"כ (תכלס סביר שהיה. לא הורגש) והמוט ממש הזיע, וגם הידיים שלי.
- ממשיכה להזניח את הבטן.
- מצפה לי המון עבודה בעיסוי עצמי. כאבים קלים ודקירות לעיתים בקדמת הברכיים ותחושת עומס בפנים ברך ימין ומעט בחלק החיצוני שלה. הרצועה הצידית של הירך מספרת על קיומה בקול. אני מקווה ומצפה שעיסוי ומנוחה יגררו שיפור ניכר בכל הנ"ל.
- אני מתגעגעת לחדר כושר שלי.
- מוד מתבכיין משהו היום. מה קורה? מצפה מעצמי להתנער ולהודות על מה שיש.
אתמול הרגשתי את הגירוד הידוע מתחת לעור והבטחתי לעצמי שמחר אני הולכת בהקדם האפשרי למצוא חדכ"ש.
אז ככה, הוא אחד הגדולים באזור והכי קרוב אליי, אבל אזור משקולות מעפן למדי, הכל מרגיש פלסטיק, כלוב אחד, האזור מלוכלך, קיצור לא כיף. אבל זה לא באמת חשוב. מה שחשוב הוא שהשפיות בסימן לחזור.
בהמלצת הפיזיותרפיסטית נמנעת מבנץ' לשבועיים. קשה להגיד שאני מתאבלת על זה.
2 Upper
לחיצת כתפיים דאמבלים בישיבה
11.5*8*5
המשקולות אחרות ממה שאני רגילה ומעצבנות מאוד, המשענת מתנדנדת. קיצור הסיח את דעתי.
בנט אובר רואו סופינציה
42.5*8*5 טוב. לא קשה בכלל.
משיכה מלמעלה אחיזה רחבה
40*10*4 קל יחסית, אפילו מאוד.
כפיפת מרפקים מוט w
16*10*4
כשחשבתי על זה שככל הנראה זה יהיה אימון ה-upper היחיד שלי השבוע דחפתי קרקר - כבר כאב לי הראש ממחסור בפחמימה זמינה (זה החשד שלי, הסברים אלטרנטיביים לתופעה יתקבלו בברכה (כמובן שעבד כמו קסם וכאב הראש התפוגג יחסית)) - והלכתי להשתעשע קצת בפולאובר. אין בנץ' אז מותר לי. בדיעבד היה מיותר. הבנתי את זה והלכתי.
- נראה שהמנוחה היחסית עשתה לי טוב. יותר סטים מהרגיל ובניגוד לציפיות העבודה לא קשה (אם לא נתייחס ללחיצת כתפיים במשקולות מחורבנות).
- אני מניחה שזה הקור פה שגורם לשרירי הרגליים שלי להיות תפוסים היטב באופן תמידי. ולמפרקים שלי להתעורר לכאוב ולהציק. מדברת בעיקר על ברכיים ומרפקים. מרגישה שחייבת להיות יותר בתנועה שהיא לא הליכה (קרי: סקוואט קל) ולהשקיע בעיסוי בעיקר ובמתיחות.
- ניצלתי את ההזדמנות לפואם רולר לרגליים. היה עינוי. הארבע ראשי שלי באמת תפוס וכואב מאוד.
- יש לי שם שלושה ימי ניסיון חינם, והיות שעל כזה חדכ"ש אני לא הולכת לשלם 40 דולר לשלושה שבועות שנותרו לי כאן, מחר נעשה פה יום רגליים ואח"כ נמשיך לחפש.
- קשה מאוד לשמור פה על ערכי חלבון נורמליים. אין מוצרים מועשרים כשרים, ומה שכן יש (קוטג' מגעיל משהו) מאוד יקר. עושה כמיטב יכולתי.
אימון חפוז לפני שעולה על מטוס.
תדלקתי לפני בסוכר וקפאין (וקצת חלבון) אבל עדיין לא הייתי 100%, בעיקר מיובשת. כמו כן החיפזון והלחץ הקל לא היו לטובתי (כמובן שלבסוף יצאתי מביתי הדרומי לכיוון השדה שעתיים לפני המראה, כרגיל.
ממש חיה על הקצה 🤡
בהתחשב בזה יכולתי לדחוף אפילו בטן).
Lower
תרגילים אקססוריים
סקוואט
35*8*5
התחלתי להרגיש מעט את ברך ימין (קדמה) בסט ראשון-שני. סטים אחרונים היו טובים יותר. תוהה אם הייתי צריכה להפסיק, כי זה באמת כאב ברמה מאוד מאוד נמוכה ב"ה.
היפטראסט
87*10 8 8
כאמור הורדת משקל ועבודה מרוכזת יותר תודעת שריר.
א. רושמת לעצמי שלטובת מטרה זו היה אפשר להוריד עוד את המשקל. ב. הריכוז הזה הופך את העבודה לקשה באותה רמה. עם עוד התמחות בזה אני משערת שאפילו יותר. ג. החלטתי ש-8 חזרות מתאימות לי יותר היום.
מרגישה היטב את הישבן הימני. עיסוי אינטנסיבי מחכה לי בשדה. אם אספיק 😳.
מכרעים דינאמיים
12*10*3 קליל ביותר
דדליפט
72.5*2
הבנתי שזה לא להיום.
70*6*2
- המצב רוח משופר לאין ערוך. אני אפילו אופטימית!
- הבטן מוזנחת משהו כבר זמן. אני אלופה בלהזניח את הבטן.
איזה כיף זה להיכנס לאימון ולהרגיש את הגוף סופר מוכן לבנץ'. בעיתים הדי נדירות שזה קורה אני מתחילה כמעט לחבב את התרגיל.
ההמשך לא היה כזה אופטימי אבל כל דבר בזמנו ולחלוטין אפשר להודות על זה גם כך.
Upper 1
תרגילים אקססוריים לכתפיים
בנץ'
35*8*2
35*7*2
בסט השלישי, מהרגע שהוצאתי את המוט ידעתי שהולך ללכת עקום. חבל שלא הגבתי לזה מספיק מהר בפשוט לוותר, לנשום, לנוח קצת ולהתחיל מחדש. חזרה שמינית כשל ורק צד אחד של המוט הצליח לנחות בבטחה על הוו הנמוך יותר. אין לתאר את תחושת התבוסה וההשפלה חח.. 🤦♂️
מזל שאיזה ילד קלט את זה ומיהר לעזור לי.
זה למה אני שונאת בנץ'. אחת הסיבות.
סט רביעי הייתה לי לדעתי חזרה שמינית אבל החלטתי לא להסתכן.
אפרייט רואו
32*8*3 קליל יחסית. נעלה עם זה לאט ובטוח.
בנט אובר
42.5*8*4 לכלכתי משהו. לא גרוע מאוד אבל יש מה לשפר.
משיכה מלמעלה אחיזה רחבה
41*8*3 עדיין קשה
פשיטת מרפקים בכבל (בילטרלי)
32*10*4
- עוד לא יודעת מה חושבת על כפיפה ופשיטה של מרפקים פעם בשבוע. עדיין בוחנת את זה.
- אגב בוחנת, המרפקים היום נינוחים ושבעי רצון. משהו כאן עובד!
- אני משתפרת בלהרגיש את גבולות היכולת שלי בבנץ'. הכשל המשפיל יכול היה להימנע עם קצת יותר נכונות מצידי להאמין לעצמי. שוב ושוב אני לומדת את זה, בדרכים לא רכות, יש לומר: כדאי לי להאמין לעצמי. תודה לאל שגם בזה אני משתפרת לאיטי.
- הקטע עם בנץ', שהיחידים שמכריזים על נוכחותם הם דווקא הטרפז הימני/אזור השכמה שמתעוררים לכאוב ולהציק ולהגביל. זה קורה גם במשקלים קלים מאוד. לפיזיותרפיסטית.
