נק' מוניטין:
58,704
האם יש קשר בין מספר הפעמים שיוצאים בשירותים לחילוף החומרים?
***********
זה סוג של מיסקונספציה שמסרבת להעלם מהעולם. בואו נגדיר קודם כל מושג ונבין שהם שונים בתכלית אחד מהשני.
היציאות בשירותים הן נגזרת של עיכול וספיגת המזון בקיבה ובמעי. היציאות בשירותים הן תוצר לוואי של אי ספיגה במעי. חילוף חומרים (מטבוליזם) מתייחס לכיצד תאים בגופכם (לאו דווקא של המעי אלא כל תאי הגוף) משתמשים באנרגיה מהמזון שצרכנו.
***********
יש למעי שני חלקים. הראשון שמתחבר לקיבה הוא המעי הדק ששם בעצם רוב ספיגת המזון מתבצעת. החלק השני הוא המעי הגס ששם בעצם מתבצעת ספיגה משנית (בעיקר של נוזלים) והוצאה של המזון החוצה, בצורה של צואה.
ישנו טווח זמנים "נורמלי" למערכת העיכול לעכל מזון מהרגע שנכנס לפה עד שהגיע למעי הגס. אם זה מהיר מידי זה יכול לגרום לשלשולים או צואה רכה מידי (שיכולה גם לשנות את הצבע שלה לפי המזון שאכלנו). מספר גורמים יכולים לשנות את טווח הזמן הזה כגון: פעילות גופנית, תזונה (עשירה בשומן/סיבים) ותסמונות שונות (סוכרת, בעיות בבלוטת התריס וכדומה). תזונה עשירה בסיבים תזונתיים שאינם מסיסים במים (מוצרים מחיטה מלאה, זרעים, אגוזים, שעועית ירוקה) יכולה להאיץ את הזמן שהאוכל עובר דרך מערכת העיכול. תזונה בסיבים שמסיסים במים (פירות, ירקות, שיבולת שועל וקטניות) יכולה לגרום בדיוק ההפך: להאט את הזמן שהמזון עובר דרך מערכת העיכול ולגרום להאטה/מיעוט יציאות במהלך היום.
***********
לאחר שהבנו מה משפיע על היציאות שלכם, כעת נעבור לחילוף החומרים. חילוף החומרים שלכם נמדד בכמות הקלוריות שגופכם דורש בזמן נתון (בד"כ נמדד על פני 24 שעות). אלו הקלוריות שגופכם דורש למען ההשרדות הבסיסית שלו בעולם (מבלי פעילות גופנית - אפילו לא הזזת אצבע - רק איברים חיוניים). זה מושפע מגורמים רבים, בין היתר: גיל, מין, משקל, גובה, אחוז שומן, שינויים הורמונלים/גנטים וסביר להניח גם הרכב החיידקים במעי והרשימה עוד ארוכה. חילוף החומרים שלכם נמדד ע"י פליטת חום מהגוף או צריכת חמצן - לא ע"י כמות היצאות בשירותים.
***********
אז ברגע שיש לכם יציאות מהירות או איטיות אתם יכולים להאשים קודם את כל התזונה שלכם. תזונה עשירה בסיבים שאינם מסיסים במים יכולה להאיץ את כמות או תזמון היציאות היומיות. אנשים שונים גם מבחינה גנטית בעלי טווח זמן מהיר למדי של העברת המזון מהקיבה למעי הדק ומשם למעי הגס. אין קשר בין זה לבין מה שקורה למזון שנספג כבר במעי הדק (גם אם הוא נספג מהר יותר מהרגיל) - חילוף החומרים נקבע במה שהתא (ויש תאים רבים בגופינו) עושה עם המזון הזה שנספג במעי.
אם התא יחליט שהוא לא צריך את מולקולת הגלוקוז הזו ותא השומן יחליט שהוא כן (זה לא עובד ככה, אבל כדי להפשיט את התהליך), אז אותה מולקולת גלוקוז תעבור תהליך שיגרום לה להאגר בתאי השומן. האם זה אומר שנשמין? בוודאי שלא - זה תלוי במאזן האנרגטי שלנו באותו היום. באותה מידה גם אם המולקולת גלוקוז הזו נאגרה כעת כשומן בתא שומן ספציפי, תא שומן אחר יכול לפרק מולקולת שומן אחרת (טרגלצריד לחומצות שומן) ולספק אנרגיה לגוף נניח בזמן פעילות גופנית או לספק אנרגיה לתפקוד התקין של הגוף.
***********
לסיכום, אין קשר בין היציאות בשירותים לחילוף החומרים. מהרגע שהמזון נספג במעי הדק או עובר למעי הגס ומשם לצואה, זהו תהליך של מערכת העיכול ולה קצב משלה בהתאם למשתנים רבים, גנטים וסביבתיים (תזונה, פעילות גופנית, תרופות והרשימה עוד ארוכה). כאשר המזון שנספג במעי הדק מגיע לתא והתא (או הריקמה) מחליט מה לעשות איתו - זה חילוף חומרים וזה יכול להיות "מהיר" או "איטי" (משמע לשרוף יותר קלוריות או פחות קלוריות ביממה פר אותו מזון שנספג).
עד אז שיהיה בתאבון 😃
להלן דוגמה לחילוף חומרים
http://www.bio.anl.gov/molecular_an...olome/mark_pathway_www_files/map01100_mod.png
***********
זה סוג של מיסקונספציה שמסרבת להעלם מהעולם. בואו נגדיר קודם כל מושג ונבין שהם שונים בתכלית אחד מהשני.
היציאות בשירותים הן נגזרת של עיכול וספיגת המזון בקיבה ובמעי. היציאות בשירותים הן תוצר לוואי של אי ספיגה במעי. חילוף חומרים (מטבוליזם) מתייחס לכיצד תאים בגופכם (לאו דווקא של המעי אלא כל תאי הגוף) משתמשים באנרגיה מהמזון שצרכנו.
***********
יש למעי שני חלקים. הראשון שמתחבר לקיבה הוא המעי הדק ששם בעצם רוב ספיגת המזון מתבצעת. החלק השני הוא המעי הגס ששם בעצם מתבצעת ספיגה משנית (בעיקר של נוזלים) והוצאה של המזון החוצה, בצורה של צואה.
ישנו טווח זמנים "נורמלי" למערכת העיכול לעכל מזון מהרגע שנכנס לפה עד שהגיע למעי הגס. אם זה מהיר מידי זה יכול לגרום לשלשולים או צואה רכה מידי (שיכולה גם לשנות את הצבע שלה לפי המזון שאכלנו). מספר גורמים יכולים לשנות את טווח הזמן הזה כגון: פעילות גופנית, תזונה (עשירה בשומן/סיבים) ותסמונות שונות (סוכרת, בעיות בבלוטת התריס וכדומה). תזונה עשירה בסיבים תזונתיים שאינם מסיסים במים (מוצרים מחיטה מלאה, זרעים, אגוזים, שעועית ירוקה) יכולה להאיץ את הזמן שהאוכל עובר דרך מערכת העיכול. תזונה בסיבים שמסיסים במים (פירות, ירקות, שיבולת שועל וקטניות) יכולה לגרום בדיוק ההפך: להאט את הזמן שהמזון עובר דרך מערכת העיכול ולגרום להאטה/מיעוט יציאות במהלך היום.
***********
לאחר שהבנו מה משפיע על היציאות שלכם, כעת נעבור לחילוף החומרים. חילוף החומרים שלכם נמדד בכמות הקלוריות שגופכם דורש בזמן נתון (בד"כ נמדד על פני 24 שעות). אלו הקלוריות שגופכם דורש למען ההשרדות הבסיסית שלו בעולם (מבלי פעילות גופנית - אפילו לא הזזת אצבע - רק איברים חיוניים). זה מושפע מגורמים רבים, בין היתר: גיל, מין, משקל, גובה, אחוז שומן, שינויים הורמונלים/גנטים וסביר להניח גם הרכב החיידקים במעי והרשימה עוד ארוכה. חילוף החומרים שלכם נמדד ע"י פליטת חום מהגוף או צריכת חמצן - לא ע"י כמות היצאות בשירותים.
***********
אז ברגע שיש לכם יציאות מהירות או איטיות אתם יכולים להאשים קודם את כל התזונה שלכם. תזונה עשירה בסיבים שאינם מסיסים במים יכולה להאיץ את כמות או תזמון היציאות היומיות. אנשים שונים גם מבחינה גנטית בעלי טווח זמן מהיר למדי של העברת המזון מהקיבה למעי הדק ומשם למעי הגס. אין קשר בין זה לבין מה שקורה למזון שנספג כבר במעי הדק (גם אם הוא נספג מהר יותר מהרגיל) - חילוף החומרים נקבע במה שהתא (ויש תאים רבים בגופינו) עושה עם המזון הזה שנספג במעי.
אם התא יחליט שהוא לא צריך את מולקולת הגלוקוז הזו ותא השומן יחליט שהוא כן (זה לא עובד ככה, אבל כדי להפשיט את התהליך), אז אותה מולקולת גלוקוז תעבור תהליך שיגרום לה להאגר בתאי השומן. האם זה אומר שנשמין? בוודאי שלא - זה תלוי במאזן האנרגטי שלנו באותו היום. באותה מידה גם אם המולקולת גלוקוז הזו נאגרה כעת כשומן בתא שומן ספציפי, תא שומן אחר יכול לפרק מולקולת שומן אחרת (טרגלצריד לחומצות שומן) ולספק אנרגיה לגוף נניח בזמן פעילות גופנית או לספק אנרגיה לתפקוד התקין של הגוף.
***********
לסיכום, אין קשר בין היציאות בשירותים לחילוף החומרים. מהרגע שהמזון נספג במעי הדק או עובר למעי הגס ומשם לצואה, זהו תהליך של מערכת העיכול ולה קצב משלה בהתאם למשתנים רבים, גנטים וסביבתיים (תזונה, פעילות גופנית, תרופות והרשימה עוד ארוכה). כאשר המזון שנספג במעי הדק מגיע לתא והתא (או הריקמה) מחליט מה לעשות איתו - זה חילוף חומרים וזה יכול להיות "מהיר" או "איטי" (משמע לשרוף יותר קלוריות או פחות קלוריות ביממה פר אותו מזון שנספג).
עד אז שיהיה בתאבון 😃
להלן דוגמה לחילוף חומרים
http://www.bio.anl.gov/molecular_an...olome/mark_pathway_www_files/map01100_mod.png
נערך לאחרונה:
