נק' מוניטין:
46
Testosterone cypionate
מחצית חיים 12 יום
Testosterone decanoate
מחצית חיים 15 יום
Testosterone enanthate
מחצית חיים 11 יום
Testosterone isocaproate
מחצית חיים 4 יום
Testosterone phenylpropionate
מחצית חיים 4-5 יום
testosterone propionate
מחצית חיים 4-5 יום
Testosterone undecanoate
מחצית חיים 16.5 יום
אני חושב שזה הכל.
מקווה שלא הטעתי!
מחצית חיים 12 יום
Testosterone decanoate
מחצית חיים 15 יום
Testosterone enanthate
מחצית חיים 11 יום
Testosterone isocaproate
מחצית חיים 4 יום
Testosterone phenylpropionate
מחצית חיים 4-5 יום
testosterone propionate
מחצית חיים 4-5 יום
Testosterone undecanoate
מחצית חיים 16.5 יום
אני חושב שזה הכל.
מקווה שלא הטעתי!
נק' מוניטין:
13,204
- Home sweet home ;)
טסט יש רק אחד. אסטרים יש הרבה...
נק' מוניטין:
6,632
טסט זה טסט, מה שמשתנה זה זמן מחצית החיים.
אסטרים – הינם חלק אשר מוסיפים אותו לסטרואיד על מנת לשחרר את החומר בצורה איטית יותר. ישנן מס' סוגים של אסטרים, הפופולאריים הם Acetate Enanthate, Cypionate, Propionat. לאחר הזריקה, החומר משוחרר לדם לאורך זמן, זאת כדי למנוע תדירות זריקות יומית.
אחד הסיבות שאנחנו נעדיף את האסטר הארוך סיפינאט או אנטט, הוא תדירות זריקות בלבד, פרט לכך, אין לסיפינאט או אנטט שום יתרון על כל טסט אחר, נהפוכו, דווקא חיסרון. החיסרון באסטר ארוך הוא ספיחת נוזלים, לא קריטי במידה והתזונה נקייה, אך מי שלא יכול לעמוד בתדירות זריקות גבוהה, יהיה חייב לבחור טסט עם האסטר הארוך.
כמה מילים על סוסטנון-
סוסטנון 250 מ"ג הוא מיקס של כמה סוגי טסטסטרון כשלכל אחד מהם מחובר אסטר עם זמן מחצית חיים שונה. המטרה היתה לייצר תרופה שתאפשר רמות יציבות בדם של החומר בטיפול TRT -testosterone replacement therapy. אולי זה באמת היה פתרון טוב לטיפול ב-TRT אך לתחום פיתוח גוף הוא לא מהווה איזה שהוא פתרון או אלטרנטיבה עדיפה על פני משהו אחר.
הרכב התרופה -
בגלל שוני זמני מחצית חיים ותדירות זריקות שונה, סוסטנון לא יהיה עדיף על פני טסטסרון אחר כמו אנטט או ספיונט.
אפשר אולי אפילו לומר דווקא לאנטט וספיונט יש יותר עדיפת, בסוסטנון קיים האסטר בשם - Decanoate שהוא בעצם האסטר הכי ארוך עם זמן מחצית חיים של 15 יום וזה אומר שתאלצו לחכות 15 ימים עד לתחילת ה-PCT.
חיסרון נוסף: באסטר דקונייט הוא ייצוב רמות יציבות של החומר בדם.
טסט אנטט הוא הטסט הנפוץ שנמכר בארץ תחת השם טסטווירון, זו תרופה שמחייבת מרשם רופא וניתן להשיגה בצורה הרפואית. כמובן שקיימת גם בגרסאות ה-(UGL- ׁ(UNDERGROUND LABS.
האמפולות בד"כ מגיעות 1ML= 250MG חומר פעיל
הויאלים מגיעים 10CC כשבכל 1CC/ 1ML יהיה שווה ערך ל- 250MG חומר פעיל
קיימות וורסיאות גם של 200MG ל-1CC וגם 300MG ל- 1CC
Testosterone Propionate -
זמן מחצית שלו קצר מאוד יחסית, הוא מתחיל לעבוד מהר ויוצא מהמערכת מהר, סופח פחות מים מסיפיונאט אנטט או סוסטנון (דקאונייט):
Decanoate 15 days
Cypionate 12 days
Enanthate 10.5 days
Propionate 4.5 days
לעומת טסט אנטט או סיפיונאט, פרופיונייט מכיל יותר חומר פעיל פר מ"ג.
Testosterone Propionate: 80mg
Testosterone Isocaproate: 72mg
Testosterone Enanthate: 70mg
Testosterone Cypionate: 69mg
Testosterone Decanoate: 62mg
מה שאומר, שהכמויות עם הפורפ יהיו קטנות יותר מהכמויות עם אנטט או סיפיונאט או סוסטנון.
יתרונות: סופח פחות מים, נכנס מהר לעבוד, יוצא מהר מהמערכת.
חסרנות: תדירות זריקות גבוהה כשהעדיפות היא לכל יום ED אבל אפשר גם כל יום אחר EOD.
חיסרון נוסף, לא ניתן להשיג את החומר בגרסא הרפואית, רק חברות אנרגראונד.
לסיכום: חומרים עם אסטר ארוך יספחו יותר מים בגוף אך יהיו נוחים יותר בגלל תדירות ההזרקות הנמוכה.
ניתן לצמצם את ספיחת המים ולמזער את המראה הנוזלי בגוף ע"י שמירה על תפריט תזונה מסודר.
אסטרים – הינם חלק אשר מוסיפים אותו לסטרואיד על מנת לשחרר את החומר בצורה איטית יותר. ישנן מס' סוגים של אסטרים, הפופולאריים הם Acetate Enanthate, Cypionate, Propionat. לאחר הזריקה, החומר משוחרר לדם לאורך זמן, זאת כדי למנוע תדירות זריקות יומית.
אחד הסיבות שאנחנו נעדיף את האסטר הארוך סיפינאט או אנטט, הוא תדירות זריקות בלבד, פרט לכך, אין לסיפינאט או אנטט שום יתרון על כל טסט אחר, נהפוכו, דווקא חיסרון. החיסרון באסטר ארוך הוא ספיחת נוזלים, לא קריטי במידה והתזונה נקייה, אך מי שלא יכול לעמוד בתדירות זריקות גבוהה, יהיה חייב לבחור טסט עם האסטר הארוך.
כמה מילים על סוסטנון-
סוסטנון 250 מ"ג הוא מיקס של כמה סוגי טסטסטרון כשלכל אחד מהם מחובר אסטר עם זמן מחצית חיים שונה. המטרה היתה לייצר תרופה שתאפשר רמות יציבות בדם של החומר בטיפול TRT -testosterone replacement therapy. אולי זה באמת היה פתרון טוב לטיפול ב-TRT אך לתחום פיתוח גוף הוא לא מהווה איזה שהוא פתרון או אלטרנטיבה עדיפה על פני משהו אחר.
הרכב התרופה -
- Testosterone-Propionate 30mg
- Testosterone-Phenylpropionate 60mg
- Testosterone-Isocaproate - 60mg
- Testosterone-Decanoate -100mg
בגלל שוני זמני מחצית חיים ותדירות זריקות שונה, סוסטנון לא יהיה עדיף על פני טסטסרון אחר כמו אנטט או ספיונט.
אפשר אולי אפילו לומר דווקא לאנטט וספיונט יש יותר עדיפת, בסוסטנון קיים האסטר בשם - Decanoate שהוא בעצם האסטר הכי ארוך עם זמן מחצית חיים של 15 יום וזה אומר שתאלצו לחכות 15 ימים עד לתחילת ה-PCT.
חיסרון נוסף: באסטר דקונייט הוא ייצוב רמות יציבות של החומר בדם.
טסט אנטט הוא הטסט הנפוץ שנמכר בארץ תחת השם טסטווירון, זו תרופה שמחייבת מרשם רופא וניתן להשיגה בצורה הרפואית. כמובן שקיימת גם בגרסאות ה-(UGL- ׁ(UNDERGROUND LABS.
האמפולות בד"כ מגיעות 1ML= 250MG חומר פעיל
הויאלים מגיעים 10CC כשבכל 1CC/ 1ML יהיה שווה ערך ל- 250MG חומר פעיל
קיימות וורסיאות גם של 200MG ל-1CC וגם 300MG ל- 1CC
Testosterone Propionate -
זמן מחצית שלו קצר מאוד יחסית, הוא מתחיל לעבוד מהר ויוצא מהמערכת מהר, סופח פחות מים מסיפיונאט אנטט או סוסטנון (דקאונייט):
Decanoate 15 days
Cypionate 12 days
Enanthate 10.5 days
Propionate 4.5 days
לעומת טסט אנטט או סיפיונאט, פרופיונייט מכיל יותר חומר פעיל פר מ"ג.
Testosterone Propionate: 80mg
Testosterone Isocaproate: 72mg
Testosterone Enanthate: 70mg
Testosterone Cypionate: 69mg
Testosterone Decanoate: 62mg
מה שאומר, שהכמויות עם הפורפ יהיו קטנות יותר מהכמויות עם אנטט או סיפיונאט או סוסטנון.
יתרונות: סופח פחות מים, נכנס מהר לעבוד, יוצא מהר מהמערכת.
חסרנות: תדירות זריקות גבוהה כשהעדיפות היא לכל יום ED אבל אפשר גם כל יום אחר EOD.
חיסרון נוסף, לא ניתן להשיג את החומר בגרסא הרפואית, רק חברות אנרגראונד.
לסיכום: חומרים עם אסטר ארוך יספחו יותר מים בגוף אך יהיו נוחים יותר בגלל תדירות ההזרקות הנמוכה.
ניתן לצמצם את ספיחת המים ולמזער את המראה הנוזלי בגוף ע"י שמירה על תפריט תזונה מסודר.
נערך לאחרונה:
אני רק אוסיף מעט מעל קודמיי המלומדים.
כמו שרובם אמרו טסט' זה אכן טסט' ואין ביניהם הבדל מלבד אורך החיים שלהם.
מה שכן חשוב אולי לציין או אם נרצה מעט להעמיק בהבנה זה שאסטר הוא למעשה שרשרת של פחמנים שמוסיפים לסטרואיד במיקום ה-17 בד"כ אך לפעמים גם/או במיקום ה-3 או 5 (תלוי בחומר).
עכשיו למה אני מספר לך את הפרט המשעמם הזה? נורא פשוט.
לאסטרים האלה למעשה יש משקל - הם לא חסרי כל, וככל ששרשרת הפחמנים ארוכה יותר ניתן להסיק כי:
א. השחרור לדם יהיה איטי ומבוקר יותר.
ב. יותר מולקולות מימן יצורפו לתהליך, מה שאומר יותר נוזלים.
ג. וזה המעניין מכולם - שרשרת פחמנים ארוכה משאירה פחות משקל עבור הטסט' להיות בו.
אני אסביר את ג' קצת יותר:
בוא נסתכל לדוגמא על שתי נוסחאות טסט' שונות - אנטט ופרופיונאט.
אנטט - C26 H40 O3
פרופיונאט - C22 H32 O3
ניתן אם כי לראות כי באנטט יש 26 מולקולות פחמן מוצמדות + 40 מימן לעומת 22 פחמנים ו32 מימנים בפרופיונאט.
מכאן ניתן להסיק כי פרופיונאט יעלה אותך פחות בנוזלים (פחות מימנים) וגם ישאר פחות זמן בגוף (פחות פחמנים).
הדבר הבא שניתן להסיק הוא כזה:
אם ניקח לדוג' 100 מ"ג אנטט מול 100 מ"ג של פרופ' - לכאורה נחשוב שמדובר באותו מינון, אך למעשה נטעה.
מאחר ואנטט מצריך שרשרת פחמנים ארוכה יותר שהמסה המולרית שלה גבוהה יותר, נשאר פחות מקום עבור הטסט' עצמו.
במילים פשוטות:
על כל 100 מ"ג של אנטט נקבל רק 70 מ"ג של חומר פעיל כאשר ה30 האחרים הם כמובן האסטר.
על כל 100 מ"ג של פרופיונאט נקבל 80 מ"ג של חומר פעיל כאשר ה20 הנותרים הם משקל האסטר.
על כל 100 מ"ג של טסט' על בסיס מים (לא נפוץ) נקבל 100 מ"ג חומר פעיל.
מקווה שהסברתי מובן.
נ.ב
חשוב לציין שגם באסטרים כמו אנטט, פרופ' וכו' יש הבדלים בכמות הפחמנים והמימנים לאותו האסטר.
כלומר אסטר אנטט יכול להיות מיוצר ע"י חברה אחת עם 26 פחמנים ו40 מימנים וע"י חברה אחרת עם 27 פחמנים ו43 מימנים. ישנו איזשהו משחק שאפשרי עם כל אסטר ולכן מחצית החיים לפעמים משתנה מעט ע"י יצרנים שונים.
לדוג' באייר שרינג מצהירים כי האנטט שלהם הוא בעל מחצית חיים של 8 ימים.
כמו שרובם אמרו טסט' זה אכן טסט' ואין ביניהם הבדל מלבד אורך החיים שלהם.
מה שכן חשוב אולי לציין או אם נרצה מעט להעמיק בהבנה זה שאסטר הוא למעשה שרשרת של פחמנים שמוסיפים לסטרואיד במיקום ה-17 בד"כ אך לפעמים גם/או במיקום ה-3 או 5 (תלוי בחומר).
עכשיו למה אני מספר לך את הפרט המשעמם הזה? נורא פשוט.
לאסטרים האלה למעשה יש משקל - הם לא חסרי כל, וככל ששרשרת הפחמנים ארוכה יותר ניתן להסיק כי:
א. השחרור לדם יהיה איטי ומבוקר יותר.
ב. יותר מולקולות מימן יצורפו לתהליך, מה שאומר יותר נוזלים.
ג. וזה המעניין מכולם - שרשרת פחמנים ארוכה משאירה פחות משקל עבור הטסט' להיות בו.
אני אסביר את ג' קצת יותר:
בוא נסתכל לדוגמא על שתי נוסחאות טסט' שונות - אנטט ופרופיונאט.
אנטט - C26 H40 O3
פרופיונאט - C22 H32 O3
ניתן אם כי לראות כי באנטט יש 26 מולקולות פחמן מוצמדות + 40 מימן לעומת 22 פחמנים ו32 מימנים בפרופיונאט.
מכאן ניתן להסיק כי פרופיונאט יעלה אותך פחות בנוזלים (פחות מימנים) וגם ישאר פחות זמן בגוף (פחות פחמנים).
הדבר הבא שניתן להסיק הוא כזה:
אם ניקח לדוג' 100 מ"ג אנטט מול 100 מ"ג של פרופ' - לכאורה נחשוב שמדובר באותו מינון, אך למעשה נטעה.
מאחר ואנטט מצריך שרשרת פחמנים ארוכה יותר שהמסה המולרית שלה גבוהה יותר, נשאר פחות מקום עבור הטסט' עצמו.
במילים פשוטות:
על כל 100 מ"ג של אנטט נקבל רק 70 מ"ג של חומר פעיל כאשר ה30 האחרים הם כמובן האסטר.
על כל 100 מ"ג של פרופיונאט נקבל 80 מ"ג של חומר פעיל כאשר ה20 הנותרים הם משקל האסטר.
על כל 100 מ"ג של טסט' על בסיס מים (לא נפוץ) נקבל 100 מ"ג חומר פעיל.
מקווה שהסברתי מובן.
נ.ב
חשוב לציין שגם באסטרים כמו אנטט, פרופ' וכו' יש הבדלים בכמות הפחמנים והמימנים לאותו האסטר.
כלומר אסטר אנטט יכול להיות מיוצר ע"י חברה אחת עם 26 פחמנים ו40 מימנים וע"י חברה אחרת עם 27 פחמנים ו43 מימנים. ישנו איזשהו משחק שאפשרי עם כל אסטר ולכן מחצית החיים לפעמים משתנה מעט ע"י יצרנים שונים.
לדוג' באייר שרינג מצהירים כי האנטט שלהם הוא בעל מחצית חיים של 8 ימים.
נערך לאחרונה:
