נק' מוניטין:
659
שומן הוא אב המזון שיכול לתרום לצבירת השומן בגוף בקלות הרבה ביותר. השומן שאנו צוברים זהה בהרכבו לשומן שאנו אוכלים, האפקט התרמי שלו נמוך (0%-3%) והוא דורש הכי פחות אנרגיה מבין אבות המזון לטובת עיכולו. בנוסף לכך, הוא נאגר ביעילות הטובה ביותר והוא גם בעל הצפיפות הקלורית הגבוהה ביותר – כ-9 קלוריות ל-1 גרם שומן (יותר מפי 2 בהשוואה לחלבון ופחמימה). ולמרות כל זאת הוא אב המזון שמשביע הכי פחות.
לשומן הנצרך בגוף קיימים שני מסלולים – שריפה לצורכי אנרגיה או אגירה. אכילה עודפת של שומן מיתרגמת לעלייה בכמות השומן בגוף. כמות השומן הנשרפת תלויה בכמות הנצרכת של פחמימות וחלבונים. במילים אחרות, במידה שצורכים יותר קלוריות ממה ששורפים, השומן העודף שנצרך ייאגר.
ניתן אמנם לחשוב כי דיאטה דלה בשומן עדיפה על פני דיאטות אחרות, אך המחקרים אינם תומכים בכך. הן דיאטות דלות בשומן והן דיאטות דלות בפחמימה מסייעות להגיע לתוצאות דומות בירידה במשקל, וההבדלים שנמצאו ביניהן אינם משמעותיים מבחינה קלינית, לפחות בניסויים קליניים ארוכי טווח (כשנה). הסיבה העיקרית לכך, כנראה, היא משום שהמשתתפים מפחיתים את הצריכה הקלורית הכללית שלהם, גם של פחמימות וגם של שומן, ובדרך כלל מלווה בצריכה מוגברת של חלבון.
במחקר DIETFITS שנמשך שנה, חולקו המשתתפים לשתי קבוצות: דיאטה דלה בפחמימה או עשירה בפחמימה. תוצאות המחקר לא הראו כל הבדל סטטיסטי או קליני משמעותי בין הקבוצות במונחי ירידה במשקל. בדומה למחקרים אחרים, ההבדלים העיקריים נבעו בעיקר מהשונות בתוך הקבוצות לעומת ההבדלים בין הקבוצות שהיו קטנים במידה משמעותית.
בשורה התחתונה, הירידה או העלייה במשקל תלויה בעיקר בצריכה הקלורית הכללית ולא ביחסים בין אבות המזון. כל דיאטה שבה אנו נמצאים בגירעון קלורי ושנוכל להתמיד בה לאורך זמן מומלצת. עם זאת, דיאטות דלות בפחמימה עשויות לסייע בהגבלת צריכה של מזון מהיר ובהגברת צריכת החלבון.
בר ויסבוך B.sc Nutrition Science
צוות LBS
_______________________________________________
רפרנסים:
Does eating fat make you fat?
Effect of Low-Fat vs Low-Carbohydrate Diet on 12-Month Weight Loss in Overweight Adults and the Association With Genotype Pattern or Insulin Secretion: The DIETFITS Randomized Clinical Trial - PubMed
Comparison of weight loss among named diet programs in overweight and obese adults: a meta-analysis - PubMed
