תזונה ותוספים האם העמסת פחמימות בזמן גירעון קלורי תורמת לירידה במשקל?

נהוג לחשוב שצריכה של ארוחה עתירת קלוריות או עשירה בפחמימות היא המפתח למניעת העצירה שלעיתים מתרחשת בזמן תקופה ממושכת של גירעון קלורי וירידה במשקל.

מעבר למפלט הפסיכולוגי שארוחה כזו יכולה לספק, ההיגיון מאחורי השיטה מתבסס על שינויים בהפרשה ובריכוז של לפטין, הורמון המופרש מתאי השומן ביחס למסת השומן בגוף (יותר שומן = יותר לפטין). כאשר מגיע למוח, מפעיל הלפטין אותות של הפחתה בצריכת מזון. על כן, המסקנה המתבקשת היא שכמויות גבוהות שלו מובילות לצריכת מזון מופחתת ומכאן גם מקדמות ירידה במשקל.

הפרדוקס
ירידה במשקל מובילה לירידה במסת השומן. בעקבות כך מתרחשת ירידה ברמת הלפטין אשר עשויה להוביל עלייה בצריכת מזון ועיכוב הירידה במשקל.

שיטת העמסת הפחמימות בזמן ירידה במשקל נוצרה לאור עדויות בספרות המדעית אשר מצביעות על רגישות הלפטין לשינויים במאזן האנרגיה, ובפרט לצריכת פחמימה.

ההנחה היא כי ארוחה עתירת קלוריות או עשירה בפחמימה תוביל לעלייה ברמת הלפטין ובכך תאפשר שליטה טובה יותר על צריכת מזון וירידה גדולה יותר במשקל לאור כך.

מניפולציות בצריכת אנרגיה ורמת לפטין
מחקרים מצביעים על גרעון קלורי כגורם ישיר לירידה ברמת הלפטין אשר מובילה בתורה לעלייה בצריכה קלורית לאור תפקידו בוויסות צריכת מזון.

עוד נמצא כי הפסקת הגרעון לא מספיקה בכדי להחזיר את רמת הלפטין חזרה לזו שלפני הדיאטה, אלא כי דרושה תקופה של צריכה עודפת של קלוריות אשר תפצה על תקופת הגרעון וככל הנראה תוביל להשמנה.

פחמימה כרגולטור של רמת הלפטין
מחקר שבחן צריכה עודפת של קלוריות מפחמימות לעומת צריכה עודפת משומן מצא כי ישנה עלייה של 28% ברמת הלפטין בקבוצה שצרכה יותר פחמימות, בעוד שצריכה עודפת של קלוריות משומן לא שינתה משמעותית את רמת הלפטין.

מחקר נוסף בנושא מצביע על צניחה ברמת הלפטין בזמן גירעון קלורי כתגובה לירידה בצריכת פחמימות עוד לפני אובדן משמעותי במסת השומן.

לסיכום, למטרת העלאת רמת הלפטין, הפתרון הוא צריכה עודפת של קלוריות לאורך זמן ובסופו של דבר גם עלייה במשקל.

עם זאת, אין מדובר במלחמה אבודה מראש. במקום לנסות לשנות את חוקי הטבע, סביר להניח שכדאי לפעול להגדלת ההוצאה האנרגטית לצורך ירידה במשקל, ולבחור במזונות שפחות דחוסים קלורית על מנת לשלוט על רמות הרעב בזמן שמירה על גירעון קלורי.

מקור נוסף:
Carbohydrate intake and short-term regulation of leptin in humans - PubMed

 

אפשר להסיק מזה שאין טעם בהעמסה כלל. אבל כן לפחמימה יש יותר השפעה משומן. שניהן חסרות תועלת

כדי לקבל אפקט כלשהו על הלפטין, צריך להשמין חזרה. זו האופציה היחידה להחזיר אותו לקדמותו.

גרלין הוא הורמון שובע/רעב לטווח הקצר. הוא פחות רלוונטי כשמדובר על שמירה על המשקל/רעב לטווח הארוך ששם נכנס הלפטין