נק' מוניטין:
2,005
האם חילוף חומרים איטי מונע ירידה במשקל?
כידוע, ירידה במשקל היא משימה לא קלה עבור כולם. בשיח אודות הנושא, לעתים עולה המושג "חילוף חומרים איטי" כסיבה אפשרית שיכולה לעצור ירידה במסת השומן. המושג 'חילוף חומרים בסיסי' הוא בעצם ההוצאה האנרגטית במצב מנוחה (BMR) - כמה קלוריות אדם שורף מעצם היותו חי ונושם. כאשר ה-BMR נמוך, ההוצאה האנרגטית הכוללת נמוכה וכתוצאה מכך יהיה קל יותר לעלות או לא לרדת במשקל.
אנשים רבים הסובלים מהשמנה מדווחים כי אינם מצליחים להרזות, גם כאשר הצריכה הקלורית שלהם נמוכה במיוחד. לשם בדיקת הנושא, גויסו במחקר כ-22 משתתפות ש-9 מהן סבלו מהשמנה. כל המשתתפות התבקשו לתעד את צריכת המזון שלהן (ע"י שקילה ורישום) במשך שבועיים, תוך כדי שההוצאה האנרגטית שלהן נמדדת בעזרת מים כפולי סימון וקלורימטריה עקיפה, שתי שיטות מדויקות למדידת ההוצאה האנרגטית.
התוצאות:
ה-BMR של המשתתפות שסבלו מהשמנה היה דווקא גבוה יותר ביחס לשאר המשתתפות, עקב מסת גוף רזה (כל רקמה שאינה שומן) גבוהה יותר. בנוסף, ההוצאה האנרגטית הכוללת של המשתתפות שסבלו מהשמנה הייתה גבוהה יותר ב-28% (534 קלוריות) מהמשתתפות האחרות בגלל הצורך להזיז מסת גוף גבוהה יותר.
במילים אחרות, לא נמצאו ראיות לחילוף חומרים איטי כלשהו בקרב המשתתפות שסבלו מהשמנה.
אז מהיכן נובעת הבעיה?
דיווח צריכת המזון של המשתתפות בטווח המשקל התקין תאם את ההוצאה האנרגטית שלהן באופן די מדויק. לעומת זאת, דיווח צריכת המזון של המשתתפות שסבלו מהשמנה נבדל ב-837 קלוריות (33% סטייה) מההוצאה האנרגטית שלהן. הפער נבע בעיקר מהעובדה שאוכלוסייה הסובלת מהשמנה נוטה לדווח על פחות מזון ממה שאוכלת במציאות.
מחקר נוסף בדק אם סטיות דיווח בצריכת המזון מבוצעות בכוונה. למחקר גויסו 28 משתתפים שמשקל גופם "תקוע" למרות שצריכת המזון המדווחת שלהם מעידה על גרעון קלורי. בחלק הראשון של הניסוי, *כל המשתתפים* דיווחו על צריכה קלורית נמוכה ב~45% מהצריכה הקלורית שהייתה בפועל. בחלק השני, לחלק מהמשתתפים נאמר כי תיעוד צריכת המזון שלהם יעבור וידוא באמצעות מים כפולי סימון, וכתוצאה מכך סטיית הדיווח הצטמצמה לכ-39%. מנגד, שאר המשתתפים (שלא ידעו שדיווחם יעבור וידוא) המשיכו לדווח על צריכה קלורית תחת סטייה גבוהה (52%). משמעות התוצאות היא שסטיית הדיווח היא מכוונת בחלקה, אך נובעת בעיקר מחוסר מודעות.
לסיכום, נראה שחילוף חומרים איטי אינו סיבה סבירה לחוסר ירידה במשקל והבעיה הרלוונטית יותר היא מודעות נמוכה לצריכה קלורית גבוהה מדי. ראוי להדגיש שהמודעות של הנחקרים במחקר השני הייתה כל-כך נמוכה, שגם לאחר שהחוקרים יידעו אותם במידת הסטייה - הם המשיכו להכחיש את קיומה.
______________
רפרנסים:
1. High levels of energy expenditure in obese women - PubMed
2. Do unsuccessful dieters intentionally underreport food intake? - PubMed
כידוע, ירידה במשקל היא משימה לא קלה עבור כולם. בשיח אודות הנושא, לעתים עולה המושג "חילוף חומרים איטי" כסיבה אפשרית שיכולה לעצור ירידה במסת השומן. המושג 'חילוף חומרים בסיסי' הוא בעצם ההוצאה האנרגטית במצב מנוחה (BMR) - כמה קלוריות אדם שורף מעצם היותו חי ונושם. כאשר ה-BMR נמוך, ההוצאה האנרגטית הכוללת נמוכה וכתוצאה מכך יהיה קל יותר לעלות או לא לרדת במשקל.
אנשים רבים הסובלים מהשמנה מדווחים כי אינם מצליחים להרזות, גם כאשר הצריכה הקלורית שלהם נמוכה במיוחד. לשם בדיקת הנושא, גויסו במחקר כ-22 משתתפות ש-9 מהן סבלו מהשמנה. כל המשתתפות התבקשו לתעד את צריכת המזון שלהן (ע"י שקילה ורישום) במשך שבועיים, תוך כדי שההוצאה האנרגטית שלהן נמדדת בעזרת מים כפולי סימון וקלורימטריה עקיפה, שתי שיטות מדויקות למדידת ההוצאה האנרגטית.
התוצאות:
ה-BMR של המשתתפות שסבלו מהשמנה היה דווקא גבוה יותר ביחס לשאר המשתתפות, עקב מסת גוף רזה (כל רקמה שאינה שומן) גבוהה יותר. בנוסף, ההוצאה האנרגטית הכוללת של המשתתפות שסבלו מהשמנה הייתה גבוהה יותר ב-28% (534 קלוריות) מהמשתתפות האחרות בגלל הצורך להזיז מסת גוף גבוהה יותר.
במילים אחרות, לא נמצאו ראיות לחילוף חומרים איטי כלשהו בקרב המשתתפות שסבלו מהשמנה.
אז מהיכן נובעת הבעיה?
דיווח צריכת המזון של המשתתפות בטווח המשקל התקין תאם את ההוצאה האנרגטית שלהן באופן די מדויק. לעומת זאת, דיווח צריכת המזון של המשתתפות שסבלו מהשמנה נבדל ב-837 קלוריות (33% סטייה) מההוצאה האנרגטית שלהן. הפער נבע בעיקר מהעובדה שאוכלוסייה הסובלת מהשמנה נוטה לדווח על פחות מזון ממה שאוכלת במציאות.
מחקר נוסף בדק אם סטיות דיווח בצריכת המזון מבוצעות בכוונה. למחקר גויסו 28 משתתפים שמשקל גופם "תקוע" למרות שצריכת המזון המדווחת שלהם מעידה על גרעון קלורי. בחלק הראשון של הניסוי, *כל המשתתפים* דיווחו על צריכה קלורית נמוכה ב~45% מהצריכה הקלורית שהייתה בפועל. בחלק השני, לחלק מהמשתתפים נאמר כי תיעוד צריכת המזון שלהם יעבור וידוא באמצעות מים כפולי סימון, וכתוצאה מכך סטיית הדיווח הצטמצמה לכ-39%. מנגד, שאר המשתתפים (שלא ידעו שדיווחם יעבור וידוא) המשיכו לדווח על צריכה קלורית תחת סטייה גבוהה (52%). משמעות התוצאות היא שסטיית הדיווח היא מכוונת בחלקה, אך נובעת בעיקר מחוסר מודעות.
לסיכום, נראה שחילוף חומרים איטי אינו סיבה סבירה לחוסר ירידה במשקל והבעיה הרלוונטית יותר היא מודעות נמוכה לצריכה קלורית גבוהה מדי. ראוי להדגיש שהמודעות של הנחקרים במחקר השני הייתה כל-כך נמוכה, שגם לאחר שהחוקרים יידעו אותם במידת הסטייה - הם המשיכו להכחיש את קיומה.
______________
רפרנסים:
1. High levels of energy expenditure in obese women - PubMed
2. Do unsuccessful dieters intentionally underreport food intake? - PubMed
