לא עדכנתי כל השבוע..
יום ראשון: חרא בתחת
יום שני: חרא בתחת
היום: ריצה 7 דק על קצב 12, אחרי תקופה מאוד ארוכה ללא ריצה. אתמיד בריצות בשבוע הקרוב כדי להשלים מבחן ריצה בוינגייט, לקראת התחלת עבודה בחד"כ.
בנץ' PR 117.5x3
מתח+30 2x3
ללא סקוואט או דדליפט כבד השבוע, ממתין להתאוששות מלאה של המרפק והגב שהתעייף.
הכאבים במרפק נעלמו, ומאתמול אני עם כאבים לא מזוהים בגב התחתון. שוב, אין סיבה ברורה לכאבים מאחר ומיום ראשון לא ביצעתי שום תרגיל עם פוטנציאל פגיעה.
לא מבין מה קורה עם הגוף שלי.
סתם אימון..
סקוואט 100x5 התאוששות. אני יושב המון ללמוד בימים האחרונים והגוף פשוט מרגיש לי קשה ולא גמיש.
פרס 70x4 עם ניסיון לחמישית(כשל).
דדליפט 50 ק"ג מלא חזרות, סתם כדי לבחון את המרפק. לא היו כאבים.
מתח + מקבילים + בייספס סתם בשביל לזוז קצת.
בנץ׳ 110x5 כבד, חוסר האימונים מתחיל לעשות את שלו.
סקוואט עד 80 ק"ג, עוצר מפה והלאה עד שאחלים לגמרי במרפק.
חתירה 80 ק"ג(לא כולל מוט)
פמפומי ידיים להזרמת דם לאזור המרפק, העלים לחלוטין את הכאבים באותו הרגע.
הייתי שוקל פרוטוקול פציעות כמו, אבל זה נראה לי לא יעיל בגלל שאין(לא אמורה להיות) למרפק פעילות אקטיבית במהלך הסקוואט.
סקוואט עד 130 ק"ג לא הופיע כאב, בסטים הממש כבדים אני כנראה לוחץ חזק את הידיים על המוט ושוכח להרפות אותן.
סקוואט 150x3 PR, קל מהצפוי, למרות הכאב.
בנץ׳ חימון 75 ק"ג והכאב בלם אותי.
קצת מתיחות לנשמה והביתה.
אחרי שביום חמישי החלטתי לוותר ועשיתי רק קצת לג פרס בישיבה, קצת עבודה על יד שמאל(להפעיל את המפרק בעומס מינימלי) וכו׳, החלטתי לבדוק את עצמי באימון היום:
סקוואט התחיל מ40 ק"ג, עם דגש ענק על טכניקה וניסיון שלא לתמוך במוט עם היד. טיפסתי בכבוד עד ל130x5. עלה יפה והעמסתי 150 ק"ג על המוט. יורד לחזרה ראשונה ובשיא הבור נפתח לי האבזם של החגורה. התרוממתי בקלילות מפתיעה ועצרתי את הסט. בסט הבא לא היה לי כוח והחלטתי לשמור אנרגיה להמשך השבוע.
בנץ׳ טיפס יפה גם כן, שמתי לב שהמרפק עדיין רגיש בזמן ההוצאה של המוט, אבל הסתדרתי. הגעתי עד ל115 ולחצתי 3 חזרות יפות, מצוין מבחינתי לאחר יותר משבועיים. אימון נורמלי אחרון היה חמישיה על משקל זהה.
חתירה לא ספרתי, סים פצפמתי קצת סטים.
זהו בסה"כ, מקווה שלא יצוצו כאבים מחר\מחרתיים ושאצליח למשוך דדליפט ביום שלישי.
אם כן, תזהרו ממני בתחרות:s85:
ביי.
נשברתי. 😭
אימון התחיל בפרס, רץ חלק עד ל65x5. לא לחצתי שבועיים כמו שצריך, אבל עלה בלי בעיה וללא כאבים.
סקוואט: חימום ו2 חמישיות עם 105 ק"ג, כאב מינימלי ונסבל.
דדליפט: התחלתי חימום ממשקל מינימלי, טיפסתי עד ל100 ק"ג שם התגבר הכאב. העליתי ל115, אחרי 3 חזרות הבנתי שאין מה ללכת ראש בקיר. יש לי פציעה מזדיינת ואני חייב להשלים עם זה ולנוח כמו שצריך.
זה היה חייב להגיע מתישהו, מעל שנתיים של אימונים שבהן לא הושבתתי ולא פספסתי אף אימון בגלל פציעה או כאב. השיגרה בתקופה האחרונה הייתה לחוצה, תזונה דלה, מינימום שעות שינה, והגוף כנראה נפצע בקלות לאור העליה החדה במשקלים בזמן האחרון.
זהו, ניסיתי שלא להתבכיין יותר מדי, למרות שבא לי...
שגרת הפציעה ממשיכה..
אחרי יום ארוך בעבודה ותקיעה בפקק, הגעתי לחדר כושר בשיא העומס של שעה 19:30.
מתחמם לסקוואט בהרגשה טובה של געגועים, מטפס עד ל145x5. זה היה משקל העבודה שלי בHB לפני המעבר. מפה והלאה הכל יחשב כפיארים.
בסט האחרון של הסקוואט חזרו הכאבים במרפק. עברתי לבנץ׳ ואחרי כמה סטים של חימום הבנתי שהגוף לא תומך ברעיון. הגעתי עד ל100x1 ועצרתי את הסט כדי לא לגרום לכאבים לחזור.
כרגע קצת כואב אבל לא נורא, לפחות עליתי יפה בסקוואט (והרמתי מידה בחגורה. שמן...)
