שני סטים ראשונים היו שואתיים, הטכניקה גם לא הייתה משהו ולא הייתי מפוקס יותר מידי. בסט השלישי נכנסתי טוב כזה עם מוזיקה והטכניקה הייתה הרבה יותר טובה והסט הרגיש הכי קל מבין השלושה.
בכללי, קושי קל. צריך להתחשב שלא התאוששות מהטראומה בראשון. באתי לאימון עם רגליים תפוסות.
Bench Press- 60X3X5
לא הרגשתי כלום.
Chinups- 5X3X5
הרגיש טיפה קשה, כנראה בגלל שאני עדיין תפוס ולא חזרתי לעצמי.
במשך הימים האחרונים החום שלי עלה עד
40-41.
לא אוכל כמעט כלום, מרגיש זוועה, לא ישן כמעט, הכל כואב. 🤒
הייתי היום בקופ"ח והתחלתי לקחת אנטיביוטיקה.
נקווה שזה יעבור כבר. שבוע הבא אעשה את שבוע שעבר.
דיי צפוי. טוב נו.
אחריי הסקוואט ממש כאב לי המרפק מסיבה מסויימת, הרגיש שזה מאוד הפריע לי עוד מ60 קילו בחימום.
כבר מהחזרה הראשונה זה הרגיש לי כבד, מאשים באופן מלא את המרפק.
עכשיו הוא כבר לא כואב, אבל אתם יודעים, לצריך לדפוק אותי רק בזמן מסויים.
כמו עם ה100 קילו , אני אחזור על המשקל הנ"ל.
Chinups- B.WX2 10X2 20X2 30X1 40X3 PRRR
אחלה התקדמות, מרוצה. 🤭
מ.ג היום בבוקר אם רלוונטי: 97.1
Squat- 120X5
היה יותר מידי זמן חופשי והחלטתי לעשות את הסט הזה בכל זאת.
אחריי הסקוואט בתחילת האימון הרגשתי שאין לי סבלנות וכוח נפשי בעיקר לעשות אותו.
ספאם:
הרגשתי היום יחסית חלש, לא יודע למה. וגם הכאבים במרפק הרגו אותי.
הכאב שכתבתי בעדכון הקודם עבר כבר.
נשבר לי.
פאקינג נכשלתי בגלל בחזרה הרביעית בגלל הסטאפ לא טוב. כמו שמוק עזבתי את המוט אחריי השלוש החזרות הכי קלות בעולם והמוט היה כולו עקום ורחוק ממני. משכתי והרגליים שלי ננעלו מוקדם ולא הצלחתי לנעול.
לא קורא לזה אפילו שיא, החמישיה הזאת הייתה שלי.
להיכשל בגלל סטאפ זה יותר גרוע מלהיכשל בגלל חולשה, כי פאקינג יש לך את זה ואתה כמו שמוק עושה שטות.
ביום שלישי הבא אני אעשה את אותו המשקל לחמישיה בלי רייג'. לדעתי זה יעזור לי בריכוז וכו' . לא מפסיק להתקדם בחמישיות ולא עובר לשלשות כל עוד יש לי את זה.
#אכזבה
#האשמה עצמית
#רצון קל להתאבדות/פרישה לבילדינג/חיטוב ספאם+כאבים:
מצורפת תמונה איפה שכואב לי. אין לי מושג למה זה כואב שם. זה כאב בשריר כזה בפנים, לא בוריד או משהו. התחיל מיום ראשון אחריי האימון. אולי עשיתי תנועה לא טובה בבנץ' או בסקוואט. God knows. נקווה שזה יעבור ולא יהיו בעיות.
מבטיח לא לאכזב ביום שלישי הבא.
אני עצבני היום, בגלל הזין הזה. ועוד כמה דברים.
ביי
נתחיל מהאימון בכללי;
1.הייתי לחוץ מוות לסיים מהר לעשות סידורים אחריי זה אז המנוחות לא היו משהו.
2. שכחתי לקחת קפאין לפני האימון, כנראה עוד פקטור לחולשה.
3. את כל הפאקינג פלטות הייתי צריך לסדר בעצמי, אבל בגלל 1 זה היה שואתי.
4. זה.פאקינג.צהריים.
5.אפס תמיכה נפשית, רק פרצופים מודהימים מבילדרים מסביב.
😣
נקווה לטוב עם ההתקדמות בדדליפט. 😇
כאבים:
אחריי הדדליפט כנראה בגלל החזרה האחרונה והמכוערת כאב לי ממש טיפה הגב תחתון.
ישר אחריי הסט התחלתי לסדר מליון פלטות מהדדליפט. התחיל לי כאב ממש עצבני בגב ורציתי למות. חשבתי שדפקתי לעצמי את הגב תחתון ופה נגמרה הקריירה שלי.
הלכתי לעשות אחריי השואה הזו בנץ' קל.
אחריי הסט הראשון, נכנסתי לכיווץ עשיתי קשת ויצאו בערך 100 קליקים מהגב תחתון. קמתי וכל הכאבים עברו. 😃
כמובן שאחריי כל הדבר הזה אני מגיע בריצה לתחנת אוטובוס, הוא מאחר לי ברבע שעה (כי לא מספיק שאני לחוץ) הוא פאקינג עובר לי מול הפנים ולא עוצר. 😭😭😭😭
ולכן: 40 דקות הליכה הביתה עם אולסטאר(זוועה) ואחריי דדליפט. 🆘
ובגלל סיבות למיניהן אני גם לא יכול לאכול איזה שעה וחצי אחריי האימון אז כל הגיינז לפח. 🏳️🏳️
