נק' מוניטין:
8,178
מאמר מתורגם על ה hpta + חוקיות בייבוא תרופות לשימוש אישי
במהלך סייקל של אנאבולים, הייצור הטבעי של הטסטוסטרון יורד, במצבים מסוימים אפילו לאפס. במקרים רבים, חוסר ייצור של ההורמון הטסטוסטרון גורם לספירת זרע נמוכה, ואז הגבר הופך לעקר.
אחרי סיום הסייקל, היכולת של הגוף לייצר טסטוסטרון יכולה לקחת חודשים. התופעות המורגשות הן מעקרות לא רצויה עד איבוד כוח. הורמונים נוספים מיוצרים פחות עקב רמות נמוכות של טסטוסטרון, וגורמות לבעיות כמו עליה במסת השומן וחרדות. הגוף מייצר מגוון של הורמונים, הרמות של ההורמונים הללו קשורים זה לזה.
המאמר הזה יבחון את הגורמים המעורבים ביצור רגיל של הורמונים מסוימים בגוף, בפרט ע"י ה Hypothalamic-Pituitary-Testicular Axis.
שזה ה HPTA.
טסטוסטרון ממקור פנימי
איפה הטסטוסטרון מיוצר בגוף? קרוב ל 95% ממנו מיוצר ע"י האשכים, בתאים מיוחדים הנקראים תאים בין רקמתיים באשכים - Interstitial cells או Leydig cells. התאים הללו מקיפים את הצינוריות המכילות זרע, אשר נקראים Sertoli cells, תאים אלו מייצרים את הזרע. תהליך יצירת הזרע – seminiferous דורש טסטוסטרון, כאשר הטסטוסטרון הטבעי פוחת, גם תהליך ייצור הזרע מפסיק (ואז אתה מסיים עם צימוקים). קחו בחשבון שהתאים הביו רקמתיים באשכים ותאי צינוריות הזרע סמוכים אחד לשני. לכן ריכוז הטסטוסטרון גבוה, ביחס לריכוז הטסטוסטרון בדם. תאי צינוריות הזרע דורשים ריכוז גבוה של טסטוסטרון בשביל תאי הזרע כדי להתחיל בתהליך הבשלה – maturation, אז אפילו שאולי יש בגוף "כמויות גבוהות" של טסטוסטרון חיצוני מתי שאתה בסייקל, הריכוז אינו גבוה מספיק לתאי צינוריות הזרע לייצר זרע. תהליך הנקרא spermatogenesis. מהסיבה שהתאים הביו רקמתיים באשכים שותקו. תהליך זה בשילוב עם חוסר בהורמון מגרה זקיק – Follicle Stimulating Hormone(FSH), מביא למצב הרבה גברים לעקרות במהלך הסייקל.
ה – "ציר" AXIS.
רגע, מדוע התאים בין רקמתיים באשכים מושבתים?
התשובה הקצרה היא: "הורמונים," ההורמונים הם דרך של הגוף לשלוח אותות(סיגנלים), או מידע מחלק אחד של הגוף לאחר. במחשב האלקטרונים(חשמל) מתנהגים כסיגנלים, בגוף(אשר אין בו חוטים), הסיגנלים צריכים להישלח עם כימיקלים, וזה בעצם התפקיד של ההורמונים. המונח "HPT Axis" מיוחס לאינטראקציה של היפותלמוס, בלוטת יותרת-המוח(Pituitary), והאשכים (יש עוד צירים). עבור התאים הבין רקמתיים באשכים, הורמון הצהבה - Luteinizing hormone (LH) אשר משוחרר מבלוטת יותרת המוח, ומעביר את האותות מהתאים הבין רקמתיים באשכים לייצר טסטוסטרון. באותו אופן, כאשר בלוטת יותרת-המוח משחררת FSH, ואומרת לתאי צינוריות הזרע לייצר זרע. בלוטת יותרת המוח היא בלוטה אשר מייצרת ומספקת מספר של הורמונים, תחת בקרה של ההיפותלמוס. ההיפותלמוס יכול להתנהג כרב אלוף(כמו בצבא), והבלוטת יותרת המוח מתנהגת כמו אלוף-משנה תחת הפיקוד של הרב-אלוף. ההיפותלמוס מחליטה איך האיברים של הגוף יתפקדו, והבלוטת יותרת המוח נותנת את ה"פקודות" בפועל. כמה מההורמונים אשר מעבירים את הסיגנלים נוצרים או שמורים בבלוטת יותרת המוח והם:
ההיפותלמוס והבלוטת יותרת המוח קרובות מאוד אחת לשניה, והמיקום שלהם בתוך הבסיס של המוח. רק שהבלוטת יותרת המוח משתמשת בהורמונים כדי לשלוח סיגנלים לאיברי המטרה(אשכים, בלוטת התריס וכו') כדי לעשות משהו, ההיפותלמוס משתמש בשאר ההורמונים כדי להעביר סיגנלים אל בלוטת יותרת המוח כדי לבצע את העבודה. כמה מ "גורמי המעבר של ההיפותלמוס" (ביחד עם הורמוני בלוטת יותרת המוח המשפיעים) הם:
אבל איך ההיפותלמוס יודע איזה הוראות להוציא? ע"י מה שנקרא "לולאת משוב". רק כאשר ה"רב אלוף" מסתמך על הדיווחים מה"שדה", ההיפותלמוס חייב לפקח על התוצאות מההוראות שלו. ההיפותלמוס יש לו חיישנים(רצפטורים-קולטנים) כדי לזהות איזה מהרמות של הכימיקלים (הורמונים) מיוצרים ע"י האיברים היעודים. בשביל המטרות שלנו, נבחן רק את לולאת המשוך, זו אשר מעורבת באשכים.
להיפותלמוס יש גם את קולטני האנדרוגן וגם את קולטני האסטרוגן, כאשר הרמות של כל אחת מההורמונים עולים, הקולטנים מעורבים יותר, וההיפותלמוס מפסיק שליחת הורמוני שחרור גונדוטרופין (Gonadotropin Releasing Hormone) אל הבלוטת יותרת המוח. בלוטת יותרת המוח, בתור, מפסיקה את שליחת LH ו FSH לאשכים. כך הסיגנל הוא, "הפסקת ייצור טסטוסטרון(וזרע)". אנו יודעים שהאנדרוגנים(ולא רק אסטרוגן) משביתים את הפעולה של האשכים כי DHT ממקור חיצוני בעצמו (אשר אינו יכול להיות מומר לאסטרוגן) מאוד יעיל בהפסקת פעולת האשכים.
מה גורמת לולאת המשוב של האסטרוגן/אנדרוגן למפתחי הגוף? המשמעות היא, כאשר משתמשים בכמויות גדולות של אנדרוגנים, ההיפותלמוס נהיה מאוד פעיל בקבלת הסיגנלים, דבר זה מסמן על רמה גבוהה של אנדרוגן. וכך האשכים מושבתים, כל עוד הרמות הגבוהות של האנדרוגנים הם גבוהים מספיק, ללא כמות הגיונית של SERM יאפשר להשאיר את התפקוד התקין של האשכים. אז הסיבה היחידה לקחת SERMS במהלך הסייקל אם אתה חושד שיש ג'ינו, או אתה רוצה להוריד הנפיחות המחוברת עם עליית האסטרוגן. שני התהליכים הללו לוקחים מקום יותר אצל ההיפותלמוס.
איך ה HCG עובד ומה הוא עושה?ההורמון הזה(אשר מיוצר אצל נשים בהריון) מתנהג מאוד כמו LH, ואפילו דומה מאוד ל LH (וגם FSH) במבנה הכימי. אז שימוש ב HCG שולח סיגנלים לאשכים להתחיל בייצור של טסטוסטרון(ככה ה HCG עוזר למנוע את התכווצות האשכים במהלך סייקל ארוך). בכל אופן, יש לזכור שהטסטוסטרון מיוצר יכול לשלוח סיגנלים להיפותלמוס להפסיק את שליחת הסיגנלים להפעלת האשכים, אז ה HCG יכול במובן מסוים לדכא את הייצור הטבעי של הורמוני השחרור. זה מדוע הרבה אנשים מאמינים שלא משתמשים ב HCG במהלך סיום הסייקל, כאשר יש רצון להמריץ את הייצור הטבעי של ההורמונים.
זה נהיה מנהג סטנדרטי לשימוש ב SERMS בסוף הסייקל, כי ישנה ההרגשה של חסימת קולטני האסטרוגן אל ההיפותלמוס, אשר יגרום לשליחת סיגנלים לייצר את הטסטוסטרון בהורמון השחרור גונדוטרופין. אשר זה נשמע מאוד מבטיח בתאוריה ועובד ברב המקרים, אך זה לא תמיד עובד, בפרט אצל אנשים מבוגרים יותר. בשביל חלק, אלה שמשתמשים ב SERMS לא עוזר לתת את ה"קפיצת-מדרגה" בבלוטת-המין (gonads)בסוף הסייקל, ואפילו יש המאמינים שרק הזמן ייתן להיפותלמוס לפעול שוב. רופאים עדיין מאמינים בשילוב של SERMS ו HCG (כן אפילו אחרי סייקל), ואז מופיעים הסימנים לשילוב הריפוי, אשר ההצלחה שלו קצת יותר גבוהה מאשר שימוש ב SERM בלבד.
כדי להיות בטוחים לגמרי, גבר אשר משתמש בסטרואידים חיצוניים, חייב לבצע בדיקות דם אחרי סיום הסייקל לתקופה, במטרה שלהבטיח שרמות ההורמונים חזרו לרמות התקינות.
לסיום, אנשים רבים אשר משתמשים בסטרואידים, מקבלים לחץ דם גבוה כבר בתחילת הסייקל, כאשר רבים מהם מייחסים לייצור כדוריות דם אדומות (erythropoiesis). העליה בלחץ הדם נגרמת עקב פעולה ישירה של האנדרוגנים וההיפותלמוס, אשר משנה את השחרור של הוזופרסין (Vasopressin
במהלך סייקל של אנאבולים, הייצור הטבעי של הטסטוסטרון יורד, במצבים מסוימים אפילו לאפס. במקרים רבים, חוסר ייצור של ההורמון הטסטוסטרון גורם לספירת זרע נמוכה, ואז הגבר הופך לעקר.
אחרי סיום הסייקל, היכולת של הגוף לייצר טסטוסטרון יכולה לקחת חודשים. התופעות המורגשות הן מעקרות לא רצויה עד איבוד כוח. הורמונים נוספים מיוצרים פחות עקב רמות נמוכות של טסטוסטרון, וגורמות לבעיות כמו עליה במסת השומן וחרדות. הגוף מייצר מגוון של הורמונים, הרמות של ההורמונים הללו קשורים זה לזה.
המאמר הזה יבחון את הגורמים המעורבים ביצור רגיל של הורמונים מסוימים בגוף, בפרט ע"י ה Hypothalamic-Pituitary-Testicular Axis.
שזה ה HPTA.
טסטוסטרון ממקור פנימי
איפה הטסטוסטרון מיוצר בגוף? קרוב ל 95% ממנו מיוצר ע"י האשכים, בתאים מיוחדים הנקראים תאים בין רקמתיים באשכים - Interstitial cells או Leydig cells. התאים הללו מקיפים את הצינוריות המכילות זרע, אשר נקראים Sertoli cells, תאים אלו מייצרים את הזרע. תהליך יצירת הזרע – seminiferous דורש טסטוסטרון, כאשר הטסטוסטרון הטבעי פוחת, גם תהליך ייצור הזרע מפסיק (ואז אתה מסיים עם צימוקים). קחו בחשבון שהתאים הביו רקמתיים באשכים ותאי צינוריות הזרע סמוכים אחד לשני. לכן ריכוז הטסטוסטרון גבוה, ביחס לריכוז הטסטוסטרון בדם. תאי צינוריות הזרע דורשים ריכוז גבוה של טסטוסטרון בשביל תאי הזרע כדי להתחיל בתהליך הבשלה – maturation, אז אפילו שאולי יש בגוף "כמויות גבוהות" של טסטוסטרון חיצוני מתי שאתה בסייקל, הריכוז אינו גבוה מספיק לתאי צינוריות הזרע לייצר זרע. תהליך הנקרא spermatogenesis. מהסיבה שהתאים הביו רקמתיים באשכים שותקו. תהליך זה בשילוב עם חוסר בהורמון מגרה זקיק – Follicle Stimulating Hormone(FSH), מביא למצב הרבה גברים לעקרות במהלך הסייקל.
ה – "ציר" AXIS.
רגע, מדוע התאים בין רקמתיים באשכים מושבתים?
התשובה הקצרה היא: "הורמונים," ההורמונים הם דרך של הגוף לשלוח אותות(סיגנלים), או מידע מחלק אחד של הגוף לאחר. במחשב האלקטרונים(חשמל) מתנהגים כסיגנלים, בגוף(אשר אין בו חוטים), הסיגנלים צריכים להישלח עם כימיקלים, וזה בעצם התפקיד של ההורמונים. המונח "HPT Axis" מיוחס לאינטראקציה של היפותלמוס, בלוטת יותרת-המוח(Pituitary), והאשכים (יש עוד צירים). עבור התאים הבין רקמתיים באשכים, הורמון הצהבה - Luteinizing hormone (LH) אשר משוחרר מבלוטת יותרת המוח, ומעביר את האותות מהתאים הבין רקמתיים באשכים לייצר טסטוסטרון. באותו אופן, כאשר בלוטת יותרת-המוח משחררת FSH, ואומרת לתאי צינוריות הזרע לייצר זרע. בלוטת יותרת המוח היא בלוטה אשר מייצרת ומספקת מספר של הורמונים, תחת בקרה של ההיפותלמוס. ההיפותלמוס יכול להתנהג כרב אלוף(כמו בצבא), והבלוטת יותרת המוח מתנהגת כמו אלוף-משנה תחת הפיקוד של הרב-אלוף. ההיפותלמוס מחליטה איך האיברים של הגוף יתפקדו, והבלוטת יותרת המוח נותנת את ה"פקודות" בפועל. כמה מההורמונים אשר מעבירים את הסיגנלים נוצרים או שמורים בבלוטת יותרת המוח והם:
Growth Hormone
IGF-I and IGF-II
Thyroid Stimulating Hormone (TSH)
Vasopressin (or Antidiuretic hormone)
Luteininzing Hormone (LH)
Follicle Stimulating Hormone (FSH)
Adrenocorticotropic Hormone (ACTH)
IGF-I and IGF-II
Thyroid Stimulating Hormone (TSH)
Vasopressin (or Antidiuretic hormone)
Luteininzing Hormone (LH)
Follicle Stimulating Hormone (FSH)
Adrenocorticotropic Hormone (ACTH)
ההיפותלמוס והבלוטת יותרת המוח קרובות מאוד אחת לשניה, והמיקום שלהם בתוך הבסיס של המוח. רק שהבלוטת יותרת המוח משתמשת בהורמונים כדי לשלוח סיגנלים לאיברי המטרה(אשכים, בלוטת התריס וכו') כדי לעשות משהו, ההיפותלמוס משתמש בשאר ההורמונים כדי להעביר סיגנלים אל בלוטת יותרת המוח כדי לבצע את העבודה. כמה מ "גורמי המעבר של ההיפותלמוס" (ביחד עם הורמוני בלוטת יותרת המוח המשפיעים) הם:
Hypothalamic Hormone: Regulates:
Gonadotropin Releasing Hormone LH, FSH
Growth Hormone Releasing Hormone GH
Thyrotropin Releasing Hormone TSH
Corticotropin Releasing Hormone ACTH
Gonadotropin Releasing Hormone LH, FSH
Growth Hormone Releasing Hormone GH
Thyrotropin Releasing Hormone TSH
Corticotropin Releasing Hormone ACTH
אבל איך ההיפותלמוס יודע איזה הוראות להוציא? ע"י מה שנקרא "לולאת משוב". רק כאשר ה"רב אלוף" מסתמך על הדיווחים מה"שדה", ההיפותלמוס חייב לפקח על התוצאות מההוראות שלו. ההיפותלמוס יש לו חיישנים(רצפטורים-קולטנים) כדי לזהות איזה מהרמות של הכימיקלים (הורמונים) מיוצרים ע"י האיברים היעודים. בשביל המטרות שלנו, נבחן רק את לולאת המשוך, זו אשר מעורבת באשכים.
להיפותלמוס יש גם את קולטני האנדרוגן וגם את קולטני האסטרוגן, כאשר הרמות של כל אחת מההורמונים עולים, הקולטנים מעורבים יותר, וההיפותלמוס מפסיק שליחת הורמוני שחרור גונדוטרופין (Gonadotropin Releasing Hormone) אל הבלוטת יותרת המוח. בלוטת יותרת המוח, בתור, מפסיקה את שליחת LH ו FSH לאשכים. כך הסיגנל הוא, "הפסקת ייצור טסטוסטרון(וזרע)". אנו יודעים שהאנדרוגנים(ולא רק אסטרוגן) משביתים את הפעולה של האשכים כי DHT ממקור חיצוני בעצמו (אשר אינו יכול להיות מומר לאסטרוגן) מאוד יעיל בהפסקת פעולת האשכים.
מה גורמת לולאת המשוב של האסטרוגן/אנדרוגן למפתחי הגוף? המשמעות היא, כאשר משתמשים בכמויות גדולות של אנדרוגנים, ההיפותלמוס נהיה מאוד פעיל בקבלת הסיגנלים, דבר זה מסמן על רמה גבוהה של אנדרוגן. וכך האשכים מושבתים, כל עוד הרמות הגבוהות של האנדרוגנים הם גבוהים מספיק, ללא כמות הגיונית של SERM יאפשר להשאיר את התפקוד התקין של האשכים. אז הסיבה היחידה לקחת SERMS במהלך הסייקל אם אתה חושד שיש ג'ינו, או אתה רוצה להוריד הנפיחות המחוברת עם עליית האסטרוגן. שני התהליכים הללו לוקחים מקום יותר אצל ההיפותלמוס.
איך ה HCG עובד ומה הוא עושה?ההורמון הזה(אשר מיוצר אצל נשים בהריון) מתנהג מאוד כמו LH, ואפילו דומה מאוד ל LH (וגם FSH) במבנה הכימי. אז שימוש ב HCG שולח סיגנלים לאשכים להתחיל בייצור של טסטוסטרון(ככה ה HCG עוזר למנוע את התכווצות האשכים במהלך סייקל ארוך). בכל אופן, יש לזכור שהטסטוסטרון מיוצר יכול לשלוח סיגנלים להיפותלמוס להפסיק את שליחת הסיגנלים להפעלת האשכים, אז ה HCG יכול במובן מסוים לדכא את הייצור הטבעי של הורמוני השחרור. זה מדוע הרבה אנשים מאמינים שלא משתמשים ב HCG במהלך סיום הסייקל, כאשר יש רצון להמריץ את הייצור הטבעי של ההורמונים.
זה נהיה מנהג סטנדרטי לשימוש ב SERMS בסוף הסייקל, כי ישנה ההרגשה של חסימת קולטני האסטרוגן אל ההיפותלמוס, אשר יגרום לשליחת סיגנלים לייצר את הטסטוסטרון בהורמון השחרור גונדוטרופין. אשר זה נשמע מאוד מבטיח בתאוריה ועובד ברב המקרים, אך זה לא תמיד עובד, בפרט אצל אנשים מבוגרים יותר. בשביל חלק, אלה שמשתמשים ב SERMS לא עוזר לתת את ה"קפיצת-מדרגה" בבלוטת-המין (gonads)בסוף הסייקל, ואפילו יש המאמינים שרק הזמן ייתן להיפותלמוס לפעול שוב. רופאים עדיין מאמינים בשילוב של SERMS ו HCG (כן אפילו אחרי סייקל), ואז מופיעים הסימנים לשילוב הריפוי, אשר ההצלחה שלו קצת יותר גבוהה מאשר שימוש ב SERM בלבד.
כדי להיות בטוחים לגמרי, גבר אשר משתמש בסטרואידים חיצוניים, חייב לבצע בדיקות דם אחרי סיום הסייקל לתקופה, במטרה שלהבטיח שרמות ההורמונים חזרו לרמות התקינות.
לסיום, אנשים רבים אשר משתמשים בסטרואידים, מקבלים לחץ דם גבוה כבר בתחילת הסייקל, כאשר רבים מהם מייחסים לייצור כדוריות דם אדומות (erythropoiesis). העליה בלחץ הדם נגרמת עקב פעולה ישירה של האנדרוגנים וההיפותלמוס, אשר משנה את השחרור של הוזופרסין (Vasopressin
