המחקרים הרשלניים שגרמו למתקפה נגד מולטיויטמינים

הנושא בפורום 'ארכיון' פורסם ע"י ^pala, ‏22/6/14.

טוען...
  1. 16,787 נק' מוניטין
    1
    ^pala

    ^pala משתמש משקיע

    ^pala
    הצטרף:
    ‏15/2/10
    הודעות:
    5,181
    לייקים:
    2,302
    מין:
    זכר
    המחקרים הרשלניים שגרמו למתקפה נגד מולטיוויטמין

    שני מחקרים רשלניים ומאמר פורסמו ב – 17 לדצמבר השנה, אשר גרמו לפקפוק בערכם של תוספי המולטיויטמינים הנצרכים כיום בשוק. שני המחקרים דבקו בשיטות מחקר מגוחכות ולא מקובלות ברוב הג׳ורנלים המדעיים הנחשבים.

    באחד המחקרים, ניתנו למשתתפים מולטיויטמינים לא איכותיים, עם כמות ויטמינים שאינה מספקת וכזו שלא ניתן למצוא ברוב המולטיויטמינים שנמכרים כיום בשוק. רמת הדבקות של החוקריים והנחקרים, ושיעור הנשירה מהמחקר היו נוראיים, אך על אף זאת התקשורת המשיכה להשען על תוצאות מחקרים אלה על מנת לערער ביכולתם של תוספי התזונה, בפרט מולטיויטמינים.

    במחקר הראשון נבדק ההיבט הקוגנטיבי של מולטיויטמינים עם מינון נמוך אצל גברים מבוגרים. ללא הפתעה, המסקנה בהווה חזרה בשאלה על יעילותם של מולטיויטמינים על הקוגניציה של האדם.

    ובמחקר האחר, משתתפי המחקר היו עם היסטוריה של מחלות לב, כאשר ניתנו לשתי הקבוצות מולטיויטמינים כנגד תרופת דמה (פלסבו), ופיקחו על המשתתפים במשך 4.5 שנים אחר מחלות ותופעות לב. למרות שיטות המחקר המגוחכות, תוצאות המחקר חשפו עדויות שמולטיויטמינים דווקא הורידו את הסיכונים למחלות לב. אולם, המחקר נערך על מנת להתעלם מכל נס חנוכה בכדי שיוכלו להמשיך במסקנותיהם הראשונות – לפקפק בערכם של תוספי המזון.

    השיטות והמתודות של המחקרים לא מוצגים ומוסברים בתקשורת, ובמקום זאת התוצאות המפוקפקות, של המחקרים המפוקפקים בעצמם, ממשיכים לטעון את התקשורת בתחמושת ולהשתמש בתותחים שלה בכדי להטיל ספק בערכם של תוספי מזון איכותיים.


    חששות בתפקוד הקוגנטיבי על פי תוצאות המחקר

    קריטריונים נמוכים
    במחקר הראשון, הקריטריון היה כל כך נמוך, כך שמספיק לאדם לצרוך מולטיויטמין ביחס של שלושה רבעים, והצמידות שלו למחקר תוגדר כתקינה. במספרים, אדם יכל לוותר על כ – ארבעה חודשים בשנה ללא צריכת מולטיויטמינים ועדיין ייחשב רלוונטי למחקר.


    אסיפת נתונים שגויה
    שיטת אסיפת המידע במחקר הייתה ביסוד לא אמינה ומדוייקת. צורת העברת המידע של המשתתפים הייתה לעדכן פעם בשנה עד כמה היו צמודים לקריטריונים. לצורת אסיפת מידע זו יש נטיה לשגיאות רבות עקב מידע שגוי או לא מדוייק. במחקרים יותר קפדניים מתבקשים המשתתפים להחזיר את העודפים כך שתהיה אפשרות למדוד ביתר דיוק את כמות שלא נצרכה.


    מוצרים לא איכותיים
    המולטיויטמנים ששומשו למחקר היו בעלי איכות תזונתית נמוכה. קפסולה אחת הכילה 60 מ"ג וויטמין C, 25 מ"קג וויטמין B12 בלבד.

    אנשים בעלי מודעות בריאותית יודעים כי הכמויות המזעריות לא יפיקו תועלת בריאותית. החוקרים עצמם הגיבו כי " יתכן כי מנות הוויטמנים מעט נמוכות מדי".

    יעילות קוגנטיבית למרות מינון נמוך

    על אף מינון הוויטמינים הנמוך, נצפתה יעילות בקרב הקבוצה שצרכה מולטיוויטמינים. למשל, לאחר שנתיים וחצי של צריכת תוסף מולטיויטמין במינון נמוך, נצפתה עליה בתפקוד הקוגנטיבי, אולם הישג זה לא הגיע לרמה סטטיסטית משמעותית למדי.

    ראיות נוספות מראות השפעות חיוביות בתפקוד הקוגנטיבי

    מולטיוויטמנים מכילים וויטמינים הידועים בהשפעתם החיובית כנגד דעיכה קוגנטיבית.

    הוויטמינים 6B, 12B, וחומצה פולית מהווים השפעה חשובה על תגובות מתלציות בגוף שהינם הכרחיים לבריאותם של רקמות המוח. מחסור בוויטמינים אלה קשורים לליקויים חמורים בתפקוד המוח.

    בקבוצת מחקר של תרופות דמה ומולטיוויטמינים, התוצאות גילו כי גברים ונשים בעלי תפקוד מוחי נמוך, אשר צרכו וויטמין 6B, 12B וחומצה פולית במשך כ – 24 חודשים, חוו כ – 29% פחות אטרופיה מוחית וציונים גבוהים יותר במבחנים קוגנטיבים לעומת הקבוצה שצרכה תרופת דמה.

    מחקרים נוספים בענף הפתולוגיה הראו שצריכה של וויטמינים נוגדי חמצון C , E ובטה קרוטן שומרים על המוח מפני נזק חמצוני.

    ראיות נוספות מראות שוויטמין A מפעיל פעולות פזיולוגיות והתנהגותיות של המוח אצל מבוגרים. לדוגמה, חומצה ריטונאית וויטמין A מעוררים מולקולות איתות חזקים במוח שעוזרים לווסת גדילה עצבית של התא, השרדות עצבית, והתחזקות של סינפסות.

    בקבוצת מחקר עיוורת בהשתתפות של יותר מ – 200 מבוגרים בריאים, ניתנו למשתתפים או מולטיוויטמינים או תרופת דמה למשך יותר מחודשיים, ואת שני הקבוצות העריכו על יפי יכולות תפקוד קוגנטיביות. התוצאות הראו שהקבוצה שצרכה מולטיוויטמינים הראתה פחות עייפות תפקודית בזמן פעילות קוגנטיבית ארוכה והמשתתפים בה גם היו יותר מדוייקים. כמו כן, הקבוצה שצרכה מולטיוויטמין הייתה מסוגלת לבצע פעולות מתמטיות מהירות יותר כנגד הקבוצה של תרופת הדמה.

    כ – 8 שבועות, מחקר עיוור שבו השתתפו גברים בני 50-74 מחולקים ל-2 קבוצות: משתתפים שנטלו מולטיוויטמין כנגד אלו שנטלו אשר פורסם בשנת 2012 על ידי חוקרים אוסטרלים מצא שצריכה של מולטיוויטמינים השפיעה משמעותית בצורה חיובית על יכולות הזיכרון. בנוסף, החוקרים הסיקו ש "...לצריכה קצרת-טווח של תוספי מזון ומולטיוויטמינים השפעה חיובית [...] סכנות של דעיכה קוגנטיבית.


    חששות במחקרים של אירועי לב
    שוב, סטנדרטים נמוכים

    במחקר על אירועי לב, מספר מזעזע של 46% מהמשתתפים הפסיקו את השימוש במולטיוויטמין בזמן המחקר.

    בלתי נפתס העובדה שהחוקרים ראו בתנאים אלה כראויים מספיק לניתוח היעילות של המולטיוויטמינים כאשר כמעט מחצית מהמשתתפים לא הצליחו לדבוק במחקר ופרשו. יותר מטריד, העובדה שהתקשורת בכלל החליטה להתעלם מהמתודות הפגומות במחקרים אלה, ובכל זאת פרסמה את המסקנות, שאינן ראויות לתהילה שהן מקבלות כלל.

    כמו כן, אנשים בעלי מודעות בריאותית הינם מודעים שבריאות אופטימלית לא צצה לה במקרה או לסירוגין, על ידי צריכת דיאטה בריאה ולקיחת תוספי מזון בלבד. על מנת לשמור על בריאות תקינה, יש צורך בסגנון חיים שלם שדורש שימוש קבוע במזון איכותי ושימוש מקיף של תוספי מזון איכותיים.


    המחקר ממעיט ערך בהשפעות המולטיוויטמינים על מחלות לב
    מספרים בדוח הסופי הראו ירידה באירועי לב לקבוצה שצרכה מולטיוויטמינים, אולם תופעה זו לא הגיעה לממדיים סטטיסטיים חשובים, ההשפעה הייתה חיובית וגדלה בטווח של 4.5 שנים.

    בנוסף, למרות המסקנה שהוצגה שלמולטיוויטמינים אין השפעה על סיכון למחלות לב, החוקרים כן מצאו ירידה של 11% במוות מכל סיבה לבבית, וירידה של 18% בקבלת אירוע לב.


    הנחות יעילות אבסורדיות
    חלק חשוב בצורת המחקר מערב צורך להבהרה סטטיסטית של התוצאות על מנת להגיע למסקנות. כלומר, בשביל להסיק שלמולטיוויטמין אכן יש השפעה, יהיה עליו להגיע לאחוז סטטיסטי מסויים. במחקר הנ"ל החוקרים רשמו סף של 25% לירידה בסיכון לב.

    כתוצאה מהסף הכל כך גבוהה, המחקר 'הסיק' שצריכה של מולטיוויטמינים לא יעילה ולא משפיעה.


    יותר חולי סכרת בקבוצה של המולטיוויטמינים
    סכרת הינה אחת המחלות הידועות כבעלת השפעה רבה על מחלות לב ודם. לכן, יש חשיבות רבה שכל מחקר שחוקר סיכוני לב ודם, ויוודא שכל הקבוצות המשתתפות יכללו כמות זהה של רמות סכרת. אם לא, הקבוצה בעלת רמות הסכרת הגבוהות יותר קרוב לוודאי תהיה עם תוצאות סיכון לב גבוהות יותר.

    כמובן, שאנחנו כבר לא מצפים ליותר מדי מהמחקר הנ"ל, ואנחנו לא מתפלאים לדעת שבקבוצה של צורכי המולטיוויטמינים, רמת הסכרת הכללית הייתה גבוהה יותר, לעומת הקבוצה שצרכה תרופת דמה. ההבדלים כנראה השפיעו על התוצאות.


    מינון מזערי של וויטמין D ו- 12B
    חלק מהוויטמינים החשובים והקריטיים ביותר לבריאות הלב והדם, היו בעלי מינון נמוך מאוד.

    במוליטוויטמין שנצרך במחקר, כלל כ67 מ"ג וויטמין D.

    במולטיוויטמינים בעלי איכות גבוהה ומוכרים, קיים לפחות כ – 1,340 מ"ג של וויטמין D.

    וויטמין נוסף וקריטי, הינו וויטמין ה 12B. במחקר כמות הוויטמין שנצרך היה כ 100 מק"ג. במולטיוויטמין איכותי, יש כ – 300-600 מק"ג של 12B.


    אי שימוש בגמה טופוכרול
    וויטמין E מורכב מכמה צורות של "טוכופרול". טוכופרול אלפא היה קיים במולטיוויטמין שנצרך במחקר, אך הגמה טוכופרול לא. זה הוא נתון חשוב מכיוון שראיות מראות שבהיעדרות של גמה טוכופרול, אלפא טוכופרול לבדו לא מהווה השפעה משמעותית על הלב וכלי הדם. ראיות אחרות טוענות שלצריכה בלעדית של אלפא טוכופרול יש השפעה שלילית ע״י ירידה ברמת הגמה טוכופרול בדם.

    צורת האלפא כוטופרול של וויטמין E מפחית סכנות חמצון בכלי הדם.
    הסיבה יכולה לנבוע בגלל התפקיד החשוב של הגמה טוכופרול על מחלות לב וכלי דם. מספר עדויות מאשרות שרקמות בעלי רמות גבוהות של גמה טוכופרול מקושרות לשיעור נמוך של מחלות ומוות של לב וכלי דם.

    למעשה, מספר מחקרים הראו שמטופלים חולי לב או דם באופן מתקדם, מציגים רמות פלזמה רגילות של אלפא טוכופרול אך שיעור נמוך בצורה ניכרת של גמה טוכופרול. במחקר של שבע שנים העוקב אחר יותר מ – 334,000 נשים אחרי גיל המעבר ללא רקע של מחלות לב, שצרכו כמות ניכרת של גמה טוכופרול, קושר באופן ישיר לשיעור נמוך של סיכונים למוות כתוצאה ממחלות לב וכלי דם. המחקר לא הראה תוצאות דומות לשימוש באלפא טוכופרול.


    המאמר מזלזל במחקרים על וויטמינים ומינרלים
    על אף דעתם המשותפת של החוקרים והכותבים, מחקרים אחרים הראו שמולטיוויטמינים אכן מהווים הגנה מפני סרטן ומחלות לב וכלי דם.

    לדוגמא, ה PHS-II ((Physician’s Health Study II מצא שנטילת מולטיוויטמין במשך כ – 11.2 שנים, מקושר לירידה של 12% בסיכון לחלות בסרטן. המחקר גם מצא ירידה של 39% לקבל התקף לב לצורכי מולטיוויטמין.

    בנוסף, המחקר "וויטמינים ומינרלים נוגדי חמצון (MAX.VI.SU)" מצא ירידה של 31% לחלות בסרטן אצל גברים שצרכו מולטיוויטמינים.

    מחקר מהשנה, 2013, שבו השתתפו 88,045 נשים אחרי גיל המעבר, דווחו שצריכת וויטמין 8B ורבופלאבין כחלק מדיאטה, הורידו את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס. מחקר משנת 2007 שבו השתתפו 81,184 סובייקטים, מצא שמינון נמוך של וויטמין 6B מקושר להגדלת הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס.

    עוד מחקר מהשנה, שעקב אחר 77,446 גברים ונשים בין הגילאים 50-76, מצא קשר נגדי בין צריכת סלניות וסיכון לחלות בסרטן הלבלב.

    בשנת 2012, חוקרים אירופאיים פרסמו תוצאות של מחקר ענק על 23,943 משתתפים שנטלו וויטמינים נוגדי חמצון למשך זמן ממוצע של 11 שנים. לאינדיווידואלים שצרכו את המולטיוויטמינים נוגדי החמצון היה 48% פחות סיכון למות מסרטן, ו42% פחות למות מכל סיבה, לעומת האינדיווידואלים שלא צרכו מולטיוויטמינים.


    קרדיט
    http://www.lef.org/featured-article...17&utm_content=text_link&utm_campaign=INL303E
     

אהבת? שתף את העמוד עם חבריך!

טוען...