רמת הפאוורליפטינג בארץ

הכוונה הייתה האם בכלל יש כוח לעשות אימון אחרי כול הרבה שעות עבודה ( אני מכיר אנשים שעובדים בסביבות 12 שעות ביום כדיי לפרנס את המשפחה) בנוסף השאלה הייתה יותר על יותר על יוקר המחייה באוסטרליה מאשר בישראל האם יוקר המחייה באוסטרליה נמוך יותר ואם כן זה מאפשר לעבוד פחות שעות ולהתרכז התחביב ?

 

אתה יכול לא לקנות אבל פיזית יש כמות מסויימת של שעות ביממה. אני לא מתכוון לשאלה אם להתאמן בכלל או לא, אלא כמה זמן להשקיע בזה. נגיד 3 פעמים בשבוע אימונים של שעה וחצי-שעתיים זה אפשר לסדר לרוב, אבל כל הדיון הוא על להגיע לרמה גבוהה וזה פשוט לא יספיק. אתה יכול להגיד שזה תירוצים ומי שרוצה ימצא גם את הזמן להתאמן יותר אבל אני אומר שזה עניין של סדר עדיפויות ולשים את התחביב איפה שהוא ראוי להיות בסדר העדיפויות. כמו שאמר מאסטר ספליטר:

אז אם בנאדם מעדיף להגיע לטוטאל של X קילוגרמים ולפספס את הגדילה של הילדים שלו וזמן איכות עם בת זוגו זה זכותו אבל לא צריך לצייר את זה כאילו הוא תותח שמשקיע בפאוורליפטינג למרות הקשיים.

 

ברור לכל מי שמכיר את הפאוורליפטינג בארץ שהוא מתקדם בצעדי ענק.
אני מסכים עם מילה שלך @MasterSplitter
בחיים תמיד יש גורמים מלחיצים, לפעמים אפשר להתאמן יותר לפעמים פחות.
להתאמן ספציפית בפאוורליפטינג ולהתכונן לתחרות הוא לא נמצא בראש סדר העדיפויות שלי, יש הרבה דברים שבשבילהם אדחה או אקצר אימון, אבל זה לא כל יום.
ואני צריך להתאמן בשביל הבריאות הפיזית והנפשית שלי כמו אוכל ומים.
אני לא אומר שזה חייב להיות פאוורליפטינג, אבל הציבור הישראלי יקלוט שספורט הוא דבר שצריך להיות חלק משגרה של אדם בריא.
גם 15 דקות הליכה או לעלות במדרגות במקום מעלית.

התחרויות בארץ הם הרבה יותר מקידום הפאוורליפטינג בשבילי, זה מאחד אנשים מכל הארץ והעולם, וזה בונא תרבות בריאה נפשית ופיזית.

הספורט הוא נושא חשוב שמתקדם ברוך ה'.

--- עידכון הודעה, ‏13/8/19, תאריך ההודעות המקורית: ‏13/8/19 ---

להתחרות בכל ספורט דורש השקעה הרבה יותר גדולה ממה שהרוב מסוגל להשקיע, אף אחד לא מצפה מאדם רגיל להיות מתחרה, זה שמור לאנשים עם זמן, כסף וסדר עדיפויות מעוות. וכנראה גם חסכים נפשיים.

בוא נסכים שרוב המתחרים בכל סוגי הספורט חשים חוסר ביטחון עצמי או חסך נפשי כלשהו שדחף אותם לאן שהם.

זה לא דבר רע, אבל זה המצב.

בן אדם כזה הוא לא הוגן, אבל ככה זה ספורט, האלופים אם אלה שבדרך כלל הפקירו חברים ומשפחה.

 

לפי מה אתה אומר שהענף מתקדם בצעדי ענק?
בעיניי יש 3 קריטריונים עיקריים לבדיקת התקדמות:
1. כמות מתחרים אבסולוטית
2. הישגים
3. התקדמות לאורך זמן של מתחרים וזה הדבר שבעיניי הכי חסר, קשה למצוא מתחרים שמשתתפים שנה אחרי שנה ומשפרים תוצאות, ממה שאני רואה זה יותר תחרות אחת-שתיים שלוש ו״העלמות״

 

נכון, וגם פירטתי את חלוקת 24 השעות.
ואפשר לשחק עם זה, למשל לישון 6 שעות - ונשארת עם 8-10 שעות עבודה, במקרה הרע נשארו לך 8 שעות ל"כל השאר".
בכל ה8 שעות פנאי אתה צופה בילדים שלך גדלים? ממה שידוע לי אנשים עושים דברים בזמנם הפנוי (לא PL), למשל שמעתי על כאלה שאחרי העבודה יוצאים ל3 שעות דייג

 

יהיו תקופות בחיים שאתה תתגעגע לישון 6 שעות רצופות ו"שעות פנאי" יהיה הזמן שאתה נמצא בשירותים.

כמו שחנן אמר, לא תמיד אפשר עם ילדים קטנים ללכת לבלות בחדר כושר אם זו לא הפרנסה שלך (ואני בכוונה רושם "לבלות" כי זה בדיוק מה שזה).
אני הייתי שמח ללכת לחדר כושר ארבע פעמים בשבוע לשעתיים, עם תינוקת בת שלושה חודשים ובלי משפחה מסביב זה בלתי אפשרי כרגע.

 

@PowerLifting אושר, אחד המשפטים השנואים עליי כשלא היו לי ילדים. היה ״שיהיו לך ילדים תבין״.
אז אני לא אשתמש בו...

אבל כמות המטלות, זמן השינה, כוח וחשק להתאמן משתנים דרסטית.

בכל מקרה ״עתיד״ הפאוורליפטינג הוא לא בידי הורים לילדים צעירים. אלא בעשרות ורצוי מאות תיכוניסטים עם סקווט 200 וצפונה. המספר היום להערכתי קטן בהרבה

 

בעצם פחות או יותר השתמשת בו כרגע
אבל אין מה לעשות שזה נכון, כמה שזה יישמע מתנשא זו לא הכוונה.

החישובים ופירוטי שעות שלך, זה נשמע טוב על הנייר, בפועל זה פשוט לא המצב, המצב מאוד רחוק מזה. שוב, לא דיברתי על אנשים שלא מתאמנים בכלל כי טוענים שאין להם זמן אלא על זה שבאמת אין זמן להשקיע כמה שצריך בשביל להגיע לרמה גבוהה.
וואלה לא שמעתי על אנשים שהולכים לדוג אחרי העבודה, יותר כאלה שקמים בשבת בארבע בבוקר בשביל לצאת לדיג.
ובכלל, אני גם ראיתי אנשים שיעשו הכל בשביל להגיע הביתה כמה שיותר מאוחר, רצוי כשהילדים שלהם ישנים, כי אין להם כוח אליהם והם לא אוהבים לבלות זמן עם האישה. אז כמה זמן בנאדם כזה או אחר משקיע בתחביבים זה לא ממש מדד לכלום.

 

אבל רוב המתחרים בפאוורליפטינג הם בעצם חובבנים, לפחות בארץ. מי זה המתחרה הממוצע אם לא "אדם רגיל"?

לא בטוח שאני מסכים עם זה.

"האלופים", אבל שוב האלופים הם בןדדים מכלל המתחרים, מדובר על הכמה של הספורט בארץ, הרבה חובבנים (כאמור שזה רוב האנשים בתחרויות) לא ישקיעו את מה שצריך בשביל להגיע לרמה גבוהה מחוסר אפשרות.

 

אני אגיד עליהם אותו דבר כמו על אנשים שמשקיעים יותר מדי זמן בתחביבים שלהם על חשבון המשפחה, שזה טיפשי מבחינתי, אבל זה לא ענייני מה האחר עושה.

נראה לי שהנקודה שלי מתפספסת, לא אמרתי לא להתאמן בכלל, או כל תחביב אחר לא לעשות בכלל, דיברתי על כמות הזמן/משאבים שמשקיעים בשביל תחביב/פיתוח עצמי.

שאבא תמיד שם בשבילו (בעתיד זה יהפוך לבשבילם בעזרת בשם ) ומשתוקק לבלות איתו ולא כשהילדים יגדלו כל הזכרונות שיהיו להם ממני זה "ראינו את אבא מהחלון מרים משקולות" (או בחדר מנגן על גיטרה או תוסיף כל תחביב אחר). אני עושה את זה אבל יש מידה מסויימת.

ושוב, זה ממש לא מה שאמרתי.

תראה אני באמת רוצה שהילד שלי יעסוק בספורט/פעילות גופנית כלשהי, והשאיפה להראות לו את עצמי ואישתי בתור דוגמה אישית. לגבי מה וכמה כבר כתבתי כמה פעמים בפוסט

 

אני לא חושב שהציבור הישראלי צריך להתחרות יותר, אבל אני בהחלט חושב שהוא צריך להיות פעיל ספורטיבית יותר.
ומה לעשות שתחרויוטת ספורט הם מדד של הפעילות הספורטיבית של החברה.
מה גם, שתחרויות מעודדות אחרים להיות פעילים ספורטיבית.
יש מספיק אנשים רווקים, אמידים או שיש להם פנאי לספורט ולא מתעסקים בזה, פשוט כי אין מודעות.

להורים הטרודים אני אומר, אתם צריכים 10 דק' ביום לכל פעילות גופנית כדי שתהיו הורים טובים יותר ואנשים מאושרים יותר.
תחרות זה לא בשביל כולם, אבל זה מדד.

 

לא מתרץ כלום מחשב את העתיד . אני כבר יודע בעתיד יהיה לי אפשרות לחיים בחול במדינות שבהן יוקר המחייה יותר נמוך ורציתי לדעת עד כמה יוקר המחייה הזה משפיע על קריירת התחביב הזה.
ובאותו נושא אישית אני חושב שבן אדם חוזר מעבודה מבלה זמן עם המשפחה שלו, מארגן דברים שונים למען הבית ואך כך מחליט לנוח קצת בבית במקום לעשות את האימון רביעי בשבוע זה ממש לא לחפש תירוץ זה לגימיטי וזה נקרא סדר עדיפויות