איזה פציעות עברתם??

קרע במפשעה

 

תזכור
אם בחיים לא נפצעת
א.או שאתה לא באמת מתאמן
ב.או שלא התחלת להתאמן רציני
כל מתאמן שמכבד תעצמו יפצע ימתח יקבל דלקות
וזה בסדר גמור ככה צריך להיות

 

ג. או שאתה מתאמן נכון והכניקה שלך טובה
ד. או שיש לך גנטיקה של חזיר

 

ה מתאמן לא לרמתך
ו שם 500 קילו על הלג פרס ועושה חצי תנוע

 

ז. תזונה לקויה
ח. שינה לקויה

בקיצור אתה לא צריך להיפצע. אם נפצעת סימן שעשית משהו לא כמו שצריך.

 

פריקת כתף שגרמה לקרע ברצועות ושבר בכתף
... פשוט תענוג אני חדול לגמרי מאימונים

 

לא מכיר מתאמן רצינע אחד שלא נפצע
מי שלא נפצע לא מתאמן הוא חושב שהוא מתאמן
כל מתאמן שרוצה להגיע למטרתו ולא להסתכל על בנות בחדר כושר צריך לקחת סיכונים
ופציעות זה חלק מסיכון
מי שאומר שלא נפצע בחיים
הוא לא מתאמן רציני
או שמתאמן בכאילו

 

נכון, אתה גם בטח מכיר את כל המתאמנים בעולם ויודע אם כל אחד "מתאמן רציני" ואם הוא נפצע.
אל תיהיה ליצן.

 

זה שקראת לי ליצן
הוצאת תחשק להגיב לך
תמשיך לדפדף

 

אני לא מאמין שכמות הפציעות שלך מראה משהו על כמה *רציני* אתה מתאמן.
פציעות זה לא מדליות שעונדים ושמוכיחות כמה הארדקור אתה, אלא אפילו להפך.
פציעות נגרמות משינויים דרסטיים בעומסים ומחוסר יכולת להתמודד עם עומס בתכנית.
אם כבר, הייתי טוען שהליפטרים הכי טובים הם אלו שמסוגלים להתמודד עם הכי הרבה נפח במהלך הקריירה שלהם, בלי להיפצע.
אנחנו יודעים היום הרבה יותר על איך אפשר להתחזק מבלי להיסחף לאזורים שבהם הסבירות להיפצע גבוהה.
מתאמן רציני זה לא בהכרח אחד שדוחף את עצמו בכל מחיר. אני רואה הרבה יותר רצינות במתאמן בעל רמה גבוהה של משמעת, שיודע לשים את המשקל הנכון על המוט כשצריך ומתכנן בצורה ביקורתית את האימונים שלו מתוך ההבנה שהוא צריך את העומס הנכון ובזמן הנכון.

 

מסכים איתך.
אולי עדיף היה להגיד שהליפטרים הכי טובים הם אלה שיודעים להתמודד עם הכי הרבה עומס ולהישאר במשחק.
בכל זאת, לרוב הליפטרים האלה מנהלים את העומס 'להם בצורה הכי טובה שהם יכולים, בהתחשב בנסיבות.

 

אני דווקא הייתי טוען שאלו הליפטרים עם הגנטיקה הכי "טובה" נגד פציעות.
בכללי הייתי אומר שפציעות מאוד קשורות לגנטיקה. אחד יכול להיפצע מעומס מסויים כאשר האחר לא (נניח ושאר הפרמטרים כמו שינה, תזונה, כוח וכו' זהים בין השניים).

אבל בואו נרד מהעץ. אם לא מדובר בליפטרים תחרותיים, אלא מתאמנים חובבנים שמתאמנים כדי להשיג גוף "יפה", אין סיבה להיפצע אם עובדים נכון.

 

איזה שטויות אתה מדבר אחי...

 

אני מבין לאן אתה חותר, אבל אני חושב שההגדרה שלך ל-"רציני" היא מאוד צרה. (ואפילו מתנשאת).

 

פריצה, בלטים, חצי שנה שהיה כאב שמורגש כמו קרע בהאמסטרינג שלא אובחן ועבר איכשהו פתאום, כאב בברך שלאחר אם אר איי לא התגלה כלום. אני חושב שיש מישהו שמאוד לא רוצה שאעשה סקוואט ודדליפט, אחרת אי אפשר להסביר איך כל פעם כשאני מנסה לעשות אותם אני נפצע. הייתי אצל הרבה מאמנים ושיפרתי את הטכניקה אך לא משנה מה, תמיד יש בעיות. אני כבר די ויתרתי עליהם. וגם אני חושב שזה מאוד קשור לגנטיקה. תסתכלו על לארי ווילס.

 

אתה חושב שאני מדבר שטויות תמשיך לחשוב

 

לא הגבתי כאן עד עכשיו בגלל שברוך ה' לא היו לי פציעות. היו לי דלקות מעומס יתר, חוסר שינה, וזמנים של תזונה לקויה. אבל ברוך ה' אף פעם לא היו לי פציעות בגידים, עצמות מפרקים... יש אמת שהדרך להצלחה מלאה במכשולים. ואפשר להיות מוצלח למרות פציעות, אבל זה לא חייב להיות חלק מהחבילה.
אני לא אכתוב כאן משקלים שאני מרים כדי להוכיח אם אני מתאמן מתחיל או מקצועי, אבל אני אביע את דעתי שפציעות הם לא חלק מהאימונים, אפשר ומולץ להתאמן בצורה שלא פוצעת.
יותר משנה שלא בדקתי את ה RM1 שלי בשום תרגיל. אימון שמתמקד על אגו כנראה תפצע אותי, אימון שמתמקד על שריר, רק תבנא אותי.
צר לי על הפציעות שעברתם, ואני מקווה שלמדתם מהם כמו שאני למדתי מהדלקות שלי. לא צריך פציעה כדי להיות "גבר".
זאת דעתי.

 

עם כל הכבוד אני לא חושב שרם 1 זה מה שפוצע. עם מלא פציעות, אף אחת מהן לא הייתה בגלל בדיקת רם 1. בגלל עומס יתר וטכניקה לא נכונה בהחלט כן.

 

אימון בלי RM1 זה אימון שריר. RM1 זה בדיקה או הפגנה של כוח. אחד שעושה כל הזמן RM1 מתאמן עם חשיבה לא נכונה, והחשיבה הזאת עלולה לפצוע (לא עצם ה RM1).